ב-17 לאוקטובר, 2017 ספריית החומרים קיימה מפגש מיוחד לקראת נעילת התערוכה "סאונד – קול וחומר בעיצוב" שהוצגה במוזיאון העיצוב חולון; המפגש שילב ביקור מודרך בתערוכה בדגש על הקשר בין חומרים לסאונד, וכיתת אמן עם המעצב עמרי ניסים שעיצב וייצר במסגרת פרויקט הגמר המצטיין במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל את מערכת התופים Beat Drop. מערכת תופים זו פותחה דרך מחקר חומרי וטכנולוגי מעמיק, בחיבור עם ידע ממסורות בנות מאות ואלפי שנים, והיא מייצרת חיבור מיוחד ומעניין בין חומר קרמי, קצב, צלילים ואנשים.
"…הקצב המקיים את החיים מונח בתשתית היקום כולו" מקריא עמרי ניסים בתחילת המפגש מתוך הספר "הדופק האילם" של ג'ורג' לאונרד, המספר על סיפור התהוות האדם.
החיבור הראשוני של עמרי עם עולם הקצב החל בטיולו הראשון להודו, דרך מפגש עם אדם שתופף על כלי הקשה יוצא דופן, שבהמשך הוביל ללימוד ונגינה משותפת על הכלי. כאשר ניגנו יחד עמרי ראה כי הצלילים מושכים אנשים מרחוק ולאט-לאט מעגל המאזינים גדל ומתרחב. דרך רגעים אלה החל להבין את הכוח שיש לצלילים ולקצב לחבר אנשים יחד.
בשלב מאוחר יותר בטיול החליט ללמוד את תהליך הייצור המסורתי של אותו התוף אצל ממומחה מקומי. הכנת התוך ערכה שבועיים של עבודה ידנית שכללה תהליכים שונים של חיתוך, חריטה, גילוף ושיוף של עץ ועיבוד, מתיחה וייבוש של עורות בשמש להקשחתם. כשהתוף היה מושלם ותהליכי העבודה הסתיימו, הרגיש שכל אחד מחומרי הגלם מצא את ייעודו הנכון בתוף בצורה המתאימה ביותר, והוא מתאר את חווית בניית התוף והתיפוף יחד עם החברים לסדנה כמעט כרוחנית; מלאת אנרגיות, ומרפאת.
בהמשך לחוויות התיפוף אליהן נחשף בהודו, הוא גילה שגם בתרבויות אפריקאיות ואינדיאניות יש חיבור עמוק בין התיפוף והקצב לבין עולמות רוחניים ורגשיים; החל מהרוח המקושרת לכל חומר בו משתמשים ליצירת התוף, דרך המתופף עצמו וממנו אל האנשים שסביבו, מאזינים או משתתפים. עמרי המשיך לחקור את הנושא גם לאחר שהחל את לימודיו במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, ושם חיבר בין חוויות התיפוף לבין החומר הקרמי.
בקורס בו השתתף בשנה השלישית ללימודיו החליט לבחון את הצלילים השונים אשר ניתן להפיק מתערובות קרמיות מבוססות פורצלן (China Clay) דרך שינויים בהרכב התערובת ובדרך ייצור הכלי.
הוא שילב מתכות שונות בפורצלן לצורך חיזוקו וליצירת סולם צלילים מגוון. את התערובות השונות יצק לתבנית אחידה בצורת פעמון, ובדק עוביי דופן שונים עד שהגיע לתוצאה הרצויה. בין המתכות שבדק: אילמניט מינרל מתכתי המורכב מברזל ותחמוצת טיטניום, צורן קרביד (קרבורונדום) תרכובת כימית מפחמן וצורן הנמצאת בכמויות קטנות בטבע ולכן מיוצרת מלאכותית ומשמשת בין היתר ליצור ניירות ליטוש, ובעולם הקרמיקה ליצור קרמיקה בליסטית כגון זו שבשימוש באפודי מגן, ותחמוצת הברזל, תרכובת מברזל וחמצן, המוכרת יותר כחלודה.
מניסויים אלה למד כי עובי הדופן (המושפע מזמן שהיית החמר בתבנית) משפיע על אופי הצליל, וכי כאשר הוא דק יחסית הצלילים מכוונים יותר. בנוסף ראה כי טמפ' וזמן השריפה של הכלי משפיעים אף הם על הצליל, ובחן את השילוב הנכון בין כל הגורמים הללו עד שהגיע לצלילים הנכונים.
בשנה ד' לקראת פרויקט הגמר של הלימודים, המסקנות והמחקרים התנקזו לכדי רעיון אחד: פיתוח מערכת תופים קרמיים המפיקה סולם מגוון של צלילים ומאפשרת תיפוף של מספר משתתפים יחד ובכך מייצרת חוויה משותפת.
הוא החל לחקור כלי תיפוף מסורתיים אשר היוו השראה גם מבחינת צלילים וגם מבחינת תנועות הגוף במהלך התיפוף. הוא התמקד בשני תופים: ה"אודו" המגיע מאפריקה, שהוא בעצם התפתחות של כד חרס ששימש לנשיאת מים, המפיק שני סוגי צלילים: צלילי נפח נמוכים המופקים מחסימה ופתיחה של חור יעודי באמצעות כף יד פתוחה, וצלילים גבוהים מהקשה על דופן הכלי עם האצבעות. הכלי השני הינו ה"מרימבה" המפיקה צלילים מגוונים וגבוהים באמצעות מערכת קלידי עץ (בדומה לקסילופון) שמתחתם ממוקמים דלועים בגדלים שונים המהווים תיבות תהודה לצילים המופקים מהקשה על הקלידים.
לפיתוח הצורני והמבני של התופים עצמם לקח השראה מהצלילים הגבוהים של המרימבה וצלילי הנפח הנמוכים של האודו, ולפיתוח החומרי, חיבר גם את תוף ה"גאטם" ההודי. בדומה ל"אודו", תוף זה עשוי אף הוא בצורת כד עם חור, אך בשונה ממנו הוא עשוי מחמר "אדמית" (Earthenware), הנשרף בטמפרטורה יחסית נמוכה ומכיל ברזל המאפיין אותו גם בגוונים אדמדמים. מכאן, ובהמשך למסקנות המחקר החומרי שערך בשנה ג' בפורצלן, הבין כי לעיצוב וייצור מערכת התופים בפרויקט הגמר יהיה נכון לעבוד עם תרכובת חמר הרווי בברזל טבעי הנקראת אבנית (Stoneware). חומר זה פחות נקבובי, נשרף בטמפרטורה גבוהה ולכן חזק ועמיד יותר בפני שבירות מאשר הפורצלן.
יחידות התופים של המערכת מעוצבות בצורה המזכירה טיפה. הבחירה בצורה זו הגיעה בתום מחקר צורני מעמיק שהראה כי צורה זו נוחה גם למתופף בודד מכיוון שהיא מאפשרת החזקה באופן המתאים לגוף, ובנוסף היא מאפשרת ייצור מנעד רחב של צלילים כחלק מהמערכת השלמה. הבדלים אלה מיוצרים על ידי שינויים בפתחי האוויר בתופים: לפתחים הגדולים מחוברות טבעות עץ ייעודיות בקטרים שונים (וניתנות להחלפה) ומשנות את התהודה של הצלילים הנמוכים, ואילו הפתחים הקטנים תוכננו מראש בתבנית הקרמית באופן המאפשר יצירה של הבדלים קטנים בגודלם המשנים את הצלילים המופקים מהתוף.
את הסטנד של המערכת תיכנן בצורה מעגלית המאפשרת למתופף יחיד מנעד תנועה רחב אך גם מזמינה מספר מתופפים לתופף יחד באופן חברתי ולייצר את אותו חיבור רוחני של תיפוף משותף, בדומה לתרבויות השונות שהיוו לו השראה. הסטנד בנוי באופן שיאפשר פירוק והרכבה מחדש, בחלקו התחתון רגלי ברזל בזווית אשר בולמת את תנועת המערכת בעת התיפוף, וחלקו העליון בנוי מאגוז אפריקאי עם מחברים ייעודיים ממתכת ולבד הבולמים את זעזועי התופים מבלי לפגוע בהפקת הצלילים.
עמרי מספר שלאחר הגשת הפרויקט, השתדל להיות נוכח בתערוכת הגמר כמעט כל יום, משום שנהנה לבחון מקרוב את המפגש והאינטראקציה של מגוון אנשים עם המערכת שעיצב וייצר, ואפילו גילה מילדים שהתופים מתפקדים כמגברים בהאזנה קרובה עם האוזן. בהמשך הדרך עמרי היה רוצה לבחון צורות נוספות ויחסים שונים של חומרים שעדיין לא בחן, ואפילו לחשוב כיצד אפשרי להנגיש את התופים בצורה יותר תעשייתית ומסחרית.
לסיכום המפגש עמרי הדגים תיפוף על מערכת Beat Drop, הצלילים המופקים מהמערכת ממחישים את המחקר התרבותי והחומרי המעמיק שמאחוריה. בהדגמה ראינו איך התנועות ומפגש כפות הידיים עם חורי האוויר מייצרים צלילים עמוקים, ותיפוף עם האצבעות לאורך התופים ליצירת מגוון צלילים גבוהים. המשתתפים במפגש, אנשי מקצוע מתחומי הקרמיקה, המוזיקה, האקוסטיקה, ההנדסה, וכמובן העיצוב הוזמנו לתופף על המערכת ועל הטסטים השונים מהתהליך. לאחר מכן המשכנו המשיך לשיחות עם עמרי ועם המשתתפים האחרים, לשיטוט ולמידה על חומרים נוספים באוסף, ויצירת קשרים חדשים שנרקמו דרך צלילים, עיצוב, וחומרים.
עוד בנושא
