הביאנלה לעיצוב בלרנקה, קפריסין

נובמבר 2023 גיל הרץ קובו

לפני מספר חודשים קיבלנו מייל מפתיע: מעצבת הולנדית שביקרה בספריית החומרים בעבר סיפרה שמאוד התרשמה מהאוסף שלנו, ושהיא אוצרת בימים אלו ביאנלה לעיצוב בלרנקה, ותשמח שנשתתף. המעצבת ייב קוורט עוסקת בהפקה ואוצרות של אירועי עיצוב. כשהגיעה לספרייה, סיפרה שהיא מבקרת בישראל ושהיא מסיירת בין מוזיאונים וגלריות. כחלק מתפקידי כמנהלת הספרייה ערכתי לה סיור קצר ובן היתר דיברנו על עיצוב ישראלי ועל קיימות, ואז היא המשיכה לדרכה. הרבה אנשים עוברים בספרייה, אבל זכרתי אותה ואת הביקור שלה, ושמחתי לקבל את המייל ממנה.

החזון של הביאנלה לעיצוב בלרנקה הוא ליצור חשיפה והיכרות עם תחומי העיצוב בדרום מזרח הים התיכון. הביאנלה נועדה לחבר את המעצבים, הביולוגיים, היוצרים והחדשנים שחולקים מטרה משותפת, והיא להניע שינוי חיובי באמצעות עיצוב וקיימות. בין היתר, הביאנלה כוללת את פסטיבל הביו-דיזיין Biodesign Festival בו היא הציעה לנו לקחת חלק. אירועים מסוג זה הם משמעותיים עבור קהילת המעצבים והיוצרים: הם מאפשרים להציג פרויקטים פורצי דרך ולהיחשף לטרנדים המובילים בתעשייה, ועבורנו, כספריית החומרים, אירוע כזה מציג בפנינו הזדמנות לחשיפה בינלאומית, עבורנו ועבור מעצבים ישראלים שאת העבודות שלהם אנחנו מציגים.

ספריית החומרים הוקמה במטרה להציג ולרכז במקום אחד את ההתפתחויות החשובות בתחום החומר בארץ ובעולם ולהוות מרכז מעורר השראה, מחשבה ורעיונות. מטרת ההשתתפות שלנו בביאנלה היתה להציג פתרונות בתחום הקיימות וחשיבה בעלת חזון של מעצבים מקומיים ישראלים בתחום החומרים: רצינו ליצור חוויה שלא רק תצית את דמיון המבקרים אלא גם תעורר השראה ורצון ליצור ולהשפיע לטובה על הסביבה.

אחת מהכרזות הרשמיות של הארוע

מלאכת האוצרות

הבנו שהדרך שלנו לחדש היא להסתכל פנימה ולהבין אילו פיתוחים וחידושים צומחים פה, בארץ, וקיבלנו את ההחלטה להציג חומרים ישראלים בלבד.

בשיחה עם ייב, אוצרת הביאנלה, נאמר שהם מתמקדים בביו-דיזיין בהקשר של האקלים המקומי ללרנקה, אקלים ים תיכוני הדומה לאקלים בישראל. היא סיפרה על מבנה שיהיה עשוי מתפטיר של פטריות, חומרים שיפיקו מאצות, מייצגים שמתייחסים לכוורות דבורים ועוד. אספנו חומרים ישראלים שנמצאים אצלנו כאן בספריית החומרים ויכולים להיות רלוונטים, ובמקביל התחלנו לחפש חומרים של מעצבים ישראלים נוספים, במחשבה שלאחר התערוכה נצרף גם את הפריטים שלהם לאוסף הספרייה.

בשלב השני, היה עלינו לחדד מה היא ההגדרה שלנו לביו-דיזיין.

הביו-דיזיין הוא תחום שמשלב בין טבע למדע: עקרונות שמקורם במערכות חיים ביולוגיות מוטמעים בתהליכי עיצוב תעשייתיים, כשהמטרה היא לשאוב השראה מהתהליכים המתרחשים בטבע וכך להתקדם לעבר עתיד בר קיימא. הביו דיזיין תופס את בני האדם כחלק מהטבע, ורואה את הטבע כמקור השראה בו ניתן למצוא את הפתרונות שאנו מחפשים, וכך יותר ויותר אמנים ומעצבים פונים לטבע כשהם ניגשים לפתור בעיות.

שאלנו את עצמנו מה אנחנו רוצות להגיד שייחד ויבדל אותנו משאר המציגים בביאנלה. הגדרנו את הצורך, שמתחיל ממשבר האקלים המביא לעלייה במודעות לסוגיות של זיהום סביבתי, אובדן המגוון הביולוגי וצדק אקלימי, כשבמקביל עולה הצורך בחיפוש פתרונות שיסייעו להפחתת הפגיעה בסביבה ויקדמו אורח חיים מקיים.

אנחנו מאמינות שהשינוי הסביבתי שאנחנו כל כך כמהות לראות יגיע גם מעולם החומר. אנחנו רואות עצמנו כשליחות שמפיצות את הבשורה על השינויים שקורים בעולם החומר, וכחלק מעבודתנו בספריית החומרים, אנחנו מלמדות, מעבירות הרצאות ומעלות תכנים שעוזרים להסביר את ההתפתחויות בתחום סביבינו. העולם נמצא ברגע של מהפכה חומרית, שמשפיעה על הדרך בה יסתכלו על עיצוב ועל יצירה. 


12 הנבחרים

בחרנו להציג בתערוכה חומרים אלטרנטיביים לחומרים הנמצאים בשימוש כיום, כאשר המטרה היא לאתגר את אופן החשיבה, לעודד חקירה וחיפוש, ולתת השראה. אנחנו מאמינות ששינויים קורים לאט ובהדרגה, ובמקרה של חומרים, הם קורים בשלושה מישורים- האישי, המסחרי והרגולטיבי. לכן שילבנו פרויקטים קונספטואליים שהם עדיין בגדר רעיון לצד מוצרי צריכה שיצאו מפס ייצור ישראלי. 

הצגנו בתערוכה 12 חומרים של מעצבים עצמאיים וחברות ישראליות שעוסקות בתחומי הביו-דיזיין.

מתוך מחשבה על הצורך, חומר הגלם, אופן היצירה ופירוק החומר, חילקנו את החומרים לארבע קטגוריות, המספרות את הסיפור של חומרי העתיד.                                                                                                                                                    

  • Growing instead of manufacturing (גידול במקום ייצור)

במקבץ זה הוצגו חומרים המבוססים על גידולים שגרתיים ולא שגרתיים בטכניקות גידול שונות (כמו אצות, חיידקים, בקטריות ועוד) שתהליך הייצור שלהם מתבצע באופן שונה מתהליכי פיתוח תעשייתים הנהוגים כיום. במקום תהליכי ייצור סטנדרטיים שמשתמשים בהרבה אנרגיה ופולטים הרבה זיהום, ייצור מאורגניזמים חיים היא פרקטיקה הולכת ומתפתחת שכוללת גידול חומרים במקום ייצור שלהם.

משתתפים –

חברת BIOTIC– פולימר מתכלה מחומר טבעי (שיכול לשמש כתחליף פלסטיק) המבוסס על מיקרו אצות. אצות הינו גידול חקלאי, שלא דורש שימוש בשטחי אדמה נרחבים. מהאצות הללו החברה ממצה סוכרים, שבהם היא משתמשת כדי להאכיל את המיקרואורגניזמים, שנמצאים במכלי תסיסה. מהם מופק פולימר ביולוגי שנקרא PHBV.

ליאת דניאלי – מגדלת חומר דמוי עור מתאית חיידקית. החומר נוצר על ידי גידול בקטריה, בתהליך שמזכיר מעט תהליך של גידול שמרים. הבקטריה מתפתחת באמצעות אכילת סוכר ונוזלים. החומר המתקבל במהלך הגידול הוא חומר צמיגי וגמיש בצורת יריעה, ויכול להיות גם שקוף במעט. ניתן לתפור או להלחים אותו ליצירת תלת מימד.

דניאל אלקיים – מייצר חומר דמוי פולימר מאצות בעל פוטנציאל לשילוב בתהליך ייצור המוני. החומר נוצק על משטח, שם הוא מתייבש ונוצר חומר דק וגמיש. בסוף חייו ניתן ליצוק אותו מחדש או לתת לו להתפרק. החומר מתכלה ב 100 אחוז. (פרוייקט הגמר של דניאל אלקיים באקדמיה לעיצוב ואומנות בצלאל).

נעמה ניקוטרה – דפי טעם אכילים שמיוצרים מחומרים טבעיים (בעיקר אגר אגר, המופק מאצות). המעצבת פיתחה טכניקה של יציקה ואז הוספת הטעמים. החומר שקוף, ניתן להלחמה, לסגירה ואיטום, אכיל, מסיס במים רותחים ואכיל ולכן, ניתן לשמש גם כחומר אריזה אכיל למזון.

  • Organic Waste as a base material (פסולת אורגנית כחומר גלם)

בני האדם מייצרים כמות בלתי נתפסת של פסולת – כשני מיליארד טון בשנה. פסולת אורגנית (שאריות של מזון מהצומח, צמחים, קליפות, גזם) שלא מטופלת כראוי הופכת לגורם מזהם ולמפגע סביבתי. רוב הפסולת האורגנית מגיעה להטמנה ומזהמת כמו כל חומר אחר, ולמעט הפסולת שמגיעה לקומפוסט לוקח לה זמן להתפרק ולהעלם. מה אם הייתה דרך לנצל היטב את כל הפסולת הזו? זו בדיוק השאלה שאותה בוחנת קבוצת החומרים הזו.

משתתפים –

יולי מרוז– מייצרת חומרים חזקים ועמידים המתכלים בקומפוסט, מקליפות של פירות (בעיקר תפוזים), חתיכות הפרי, המיץ והגרעינים, בשילוב עם שמנים טבעיים. בפרות הדר יש כמות גבוהה של פקטין (חומר מעבה המשמש ליצרית מרקם ג'לי בתעשיות המזון והרפואה) המאפשר אלסטיות, עוביי חומר משתנים, טקסטורות ושקיפות. ניתן להשתמש בחומר גם בטכניקות תעשייתיות של יציקה וכבישה.

אביה רביבי– מוצר קונספטואלי שהומצא במטרה לייצר אלטרנטיבה לנייר טואלט בשימוש בשטח. עשוי ממיץ תפוזים, גרעיני תפוז, אלוורה וזרעי צמחים. מתפרק ומתכלה לחלוטין ומשאיר אחריו אפס פסולת. המוצר מתפרק במהירות בסיוע חיידקי אי-קולי המצויים בצואה אנושית ומאיצים את תהליך הקומפוסטציה. (פרוייקט הגמר של אביה באקדמיה לעיצוב ואומנות בצלאל).

  • Indusrtial Waste as a base material (פסולת תעשייתית כחומר גלם)

פסולת תעשייתית היא אינסופית ומגוונת. ישנן חברות שנאבקות על מנת לייצר פחות פסולת, חלקן מצליחות להחזיר פחת בחזרה לפס הייצור לשימושים שונים, אבל הרוב הולך להטמנה. בהטמנה קיימים סיכונים רבים (זיהום מי התהום ושיחרור גזים רעילים) ובפסולת המוטמנת מצויה הזדמנות כלכלית וסביבתית אדירה.

משתתפים –

חברת UBQ– חברה ישראלית שלוקחת פסולת לא ממוינת (כמו נייר, פלסטיק, שאריות מזון, חיתולים) והופכת אותו לחומר תרמו-פלסטי הומוגני (פלסטיק) שהוא חומר גלם חיובי סביבתית, שניתן למחזר באופן מלא ושמשמש תחליף בר קיימא לפלסטיק. החומר ניתן לשימוש באותם מכונות עיבוד של פלסטיק- יציקה, כבישה, הזרקה, אקסטרוזיה והדפסת תלת מימד.

פרופסור דניאל מנדלר– פרופסור מהאוניברסיטה העברית שחוקר את הפסולת של מפעלי ים המלח, ומייצר לבני בנייה ממלח בתהליך דחיסה בלחץ גבוה. הלבנים מיוצרות בתהליך ירוק עם טביעת רגל פחמנית נמוכה ומכילות 95% מלח ו-5% תרכובות אחרות. השימוש בפסולת מלח בלבנים מונע התפתחות חיידקים, מכיוון שהמלח מונע כל גידול על פניהם.

רה-צלולוז– חומר מתחדש המופק ממוצקי שפכים מוחזרים באמצעות טכנולוגיית מיחזור שפכים. תאגידים גדולים יכולים להשתמש בחומר למטרות שונות, לרבות חומר לייצור ביו-פלסטיק, מקורות חשמל וחום, תוספי נייר ודלק ביולוגי חסכוני באנרגיה.

יעל מרדכי– חומר ממוחזר מפילטרים משומשים של סיגריות. מטרת הפרויקט הייתה מיצוי הפוטנציאל החומרי של פסולת הקיימת בלי סוף במרחב הציבורי. החומר המתקבל הוא פריך, עמיד במים, המרגיש כמו פלסטיק. צבעו מושפע מכמות הרעלים שהפילטר ספג במהלך העישון. (פרוייקט הגמר של יעל באקדמיה לעיצוב ואומנות בצלאל)

  • Rethinking the material life cycle (מחשבה מחודשת על מחזור החיים של החומר)

מה קורה למוצר בסוף חייו? האם ניתן יהיה להשתמש בו שוב באותה דרך או שהוא יוכל להתפרק לחומר אחר? כחלק מהבנת ההשלכות האקולוגיות של פסולת, במקבץ זה ניתן יהיה לראות התייחסויות שונות לחיי המדף של המוצרים ולמה שקורה בסוף השימוש בהם. 

משתתפים –

חברת TIPA– מגוון אריזות חד פעמיות העשויות מתערובות פולימרים ייחודיים, מתפרקות לחלוטין בקומפוסט ביתי אחרי השימוש ומשאירות אפס פסולת אחריהן. החומר מחקה פלסטיק בוורסטיליות ובנראות. ניתן להדפיס עליו, הוא יכול להיות שקוף או אטום ויכול לשמש כאריזה במגוון תעשיות. הזמן המקסימלי להתפרקות הוא עד שישה חודשים.

חברת BALENA– חומר תרמופלסטי המתכלה בקומפוסט תעשייתי ומתפרק לחלוטין. ניתן להזרקה במכונות הזרקת פלסטיק ובעל גמישות מבנית. החברה יצרה את הנעל הראשונה ששיודעת להתפרק (בתנאים אופטימאלים), תוך מחשבה על סוף חייו של המוצר, והמחזוריות של הטבע.

סוף דבר

תוכניות לחוד ומציאות לחוד… באמצע תהליך העבודה שלנו על הביאנלה, הגיע ה 7 לאוקטובר, ונכנסנו כולנו לתקופה לא פשוטה. תקופה שבה לא פשוט להיות ישראלי בעולם. בעקבות המלחמה, לא נסענו ללרנקה, אלא שלחנו את כל החומרים לתערוכה, בלעדינו. 

ההזדמנות הגדולה להיות חלק מארוע משמעותי כזה כמעט ונבלעה בתוך הסיטואציה שאנחנו חיים בה כרגע.  אבל למרות ועל אף, ואולי בעיקר בימים כאלה, אנחנו שמחות לייצג יצירה ופיתוח ישראלי. 

אנחנו נמשיך לעבוד ולהסתכל קדימה, ומודות על ההזדמנות שקיבלנו להיות חלק מארוע עיצוב בינלאומי. מקוות שההשתתפות תפתח לנו ולאמנים דלתות לשיתופי פעולה ושהמבקרים ואנשי המקצוע שנחשפו לתוכן שלנו יכירו במעורבות של ישראל בתחום. אנו מקוות להמשיך לחדש ולהציג את התכנים שלנו בארץ ובעולם.

תודה,

לצוות הספרייה, הדס כהן וניקול קצב.

לצוות המוזיאון, תומר ספקטור, רעות לוי והאוצרת הראשית מיה דבש.

תודה לצוות המדיטק.

תודה לאוצרת ייב קוורט, על ההזמנה.

ותודה גדולה לחברות והמעצבים שהציגו בתערוכה שלנו בביאנלה.