במאמר זה נעסוק בחומר שמשמש כתחליף לקלקר, כעור טבעוני ללא שימוש בפלסטיק, כבלוקים אורגניים ומבודדים לבניה, לפירוק פסולת פלסטיק וזיהומי קרקע, כאנטיביוטיקה וחומרים משני תודעה. והוא גם בעל חתימה סביבתית נמוכה, שמתכלה לחלוטין.
ובנוסף – הוא אחד מהאורגניזמים על פני כדור הארץ שעדיין מוגדר כתעלומה למדע.
נעסוק בעולמן המופלא של מי שהתפתחו במשך מיליוני שנים במקביל אלינו, ובהישגים לא פחותים שרק בשנים האחרונות אנחנו לומדים להעריך ולהבין.
האורגניזם הזה חולק איתנו את כדור הארץ ממש מהרגע הראשון, ואנו יכולים לקבל ממנו שיעור בצניעות כאחד היצורים המתוחכמים ביותר בטבע- הפטרייה.
אבל לפני שנספר לכם למה היא כל כך מעניינת אותנו, נבין קודם למה חשוב למצוא חומרים חדשים שבהדרגה יכנסו לחיינו ויחליפו את החומרים המזהמים שנמצאים סביבנו היום.
עולם מלא בפלסטיק
מוזר לחשוב שעד אמצע המאה ה-20, פלסטיק וחומרים סינטטיים אחרים היו נחשבים חומרי העתיד. ואכן, תוך זמן קצר יחסית, מהפיתוח הראשוני שלו, הפלסטיק כבש את העולם בסערה והותיר חותם אדיר על התעשייה, הכלכלה וחיי היומיום.
קשה לדמיין היום עולם בלי כלים, מיכלים, צינורות, בדים ומגוון מוצרים אחרים שמבוססים על פלסטיק. לצערנו, את צידה האפל של מהפכת הפלסטיק אנחנו חווים כיום, בזיהום חסר תקדים.
על פי ההערכות, פחות מ-10 אחוז מהפלסטיק שיוצר לאורך השנים עבר תהליך מיחזור, וככל הנראה, עד שנת 2050, הכמות הכוללת של הפלסטיק שייצרנו ותשאר איתנו על פני כדור הארץ צפויה להגיע ל-34 מיליארד טון.
קרקעית האוקיינוס מכוסה בפלסטיק
לאחרונה פורסם מחקר על ידי חוקרים מדנמרק ומקטלוניה ובו נבחנו שאריות המיקרו פלסטיק ששקעו על קרקעית הים. התגלה שכמות חלקיקי הפלסטיק בקרקעית שילשה את עצמה תוך כ-20 שנה בלבד.
מיקרו פלסטיק הם חלקיקים מיקרוסקופיים של פלסטיק שמקורם במוצרי פלסטיק שהתבלו והתפרקו עם הזמן ועם השפעות השמש והמים, וכן בחלקי פלסטיק שיוצרו במכוון בגדלים מיקרוסקופיים עבור שימושים שונים (כמו כדוריות הפלסטיק שמוסיפים למוצרי קוסמטיקה). חלקיקים אלה גורמים לנזק ארוך טווח לבעלי חיים ימיים, שעלולים לאכול אותם עקב הדמיון בינם לבין מזונם הטבעי, מה שעלול לגרום לחסימה ביכולת ספיגת חומרי המזון בגופם ולפגיעה במערכת העיכול שלהם. המיקרו פלסטיק עלול לפגוע בבעלי החיים גם עקב החומרים המזיקים שמצויים בפלסטיק (כמו ביספנול A ופתלטים) ועקב תרכובות אורגניות רעילות שנספחות אליו. ממצא נוסף וחשוב שעלה במחקר היה כי מרגע ששאריות הפלסטיק נלכדו בקרקעית הן כמעט ולא עוברות בליה – כלומר, לא מתפרקות או מתפוררות – לאורך עשרות שנים. מעבר לכך, החוקרים זיהו שהמיקרו פלסטיק שנוצר בשנות ה-60 של המאה ה-20 כמעט ולא עבר דגרדציה (פירוק), משום שהוא היה טמון בתוך המשקעים. הדבר עשוי להעיד על כך שלוקח לפלסטיק אפילו יותר זמן להתפרק מכפי שחשבנו עד כה.
מעבר לכך, המיקרו פלסטיק עלולים להגיע דרך מארג המזון גם אל בעלי חיים רבים נוספים וביניהם גם אלינו. בשנים האחרונות הצטברו עוד ועוד עדויות לכך שהמיקרו פלסטיק חודר גם אל תוך המזון ומי השתייה שלנו – ואף חלקיקים נכנסו למחזור הדם, לשליה האנושית ולחלב אם, ושהם עלולים אף להזיק לבריאותנו.
אם כן, מהם החומרים שיעצבו את המחר?
הצורך להחליף את השימוש שלנו בפלסטיק על כל צורותיו הוא ברור, אבל השאלה היא במה הוא יוחלף. התשובה לשאלה אינה פשוטה, ועם זאת, אפשר לתאר בקווים כלליים את התכונות של חומרים חדשים אלו, שיושפעו מפיתוחים וחדשנות טכנולוגית ומהמחקרים ה"חמים". לדוגמא: הולכת חשמל, בידוד חום, עמידות בתנאי קיצון (למשל מחוץ לסביבת כדה"א), חומרים שיאפשרו ממשק ישיר בין הגוף למכונה, חומרים חכמים שמגיבים ומשתנים בהתאם לשינויים בסביבה וחומרים שמושפעים מבינה מלאכותית.
בנוסף, משבר האקלים מכתיב פיתוח של חומרים עם חתימה אקלימית נמוכה, שעמידים לאורך זמן או מתכלים לחלוטין בטבע ועשויים מחומרי מוצא זמינים ונפוצים.
אז מה מעניין כל כך בפטריות?
על פי הערכות, בכדור הארץ קיימים כ־160 אלף זני פטריות.
שיטאקי, פורטובלו ושמפיניון אינם רק שמותיהם של פטריות מאכל. כל אחת מהן בנפרד, היא אורגניזם חי המורכב מהפרי (אותו אנו אוכלים) ומרשת של אלפי קורים דקיקים וארוכים להפליא הנמצאים מתחת לפני האדמה. הפטריות המציצות מן האדמה הן רק קצות אצבעותיהן של הקורים הללו – הן הכלים שבאמצעותם האורגניזם מפיץ את זרעו אל מחוץ לאדמה. בכל אצבע כזאת מסתתרים, לרוב מתחת לכובע הפטרייה, מאות דפים שחורים או לבנים. כל אחד מהם מכיל אלפי נבגים. כשחלק מהנבגים הללו נופלים על הקרקע, באמצעות הרוח או גלליהם של בעלי חיים, הם נובטים ויוצרים רשתות קורים חדשות. אם התנאים מתאימים, ייתכן וגם הרשתות הללו יוציאו פטריות בעצמן. מערכת קורים זו היא למעשה מערכת השורשים של הפטריות ונקראת תפטיר.
הפטריות נושמות חמצן, כמונו. הן אינן מסוגלות לנוע מעל הקרקע, וקורי התפטיר הם אלו שיכולים לקחת אותן למרחקים עצומים בתוך האדמה. הן כל כך יוצא דופן מבחינה ביולוגית עד שגם פוסקי ההלכה וגם מדענים עכשוויים מסכימים פה אחד שמן הראוי להפריד אותן לממלכה נפרדת משלהן, "ממלכת הפטריות", במרחק בטוח מממלכת החי והצומח.
מה עושות הפטריות?
תפקידן של הפטריות בטבע הוא להיות מעין מפעל מיחזור טבעי. הפטריות מפרישות אנזימים שמפרקים את החומר האורגני שהתיישן (עלים שנשרו, פירות שהרקיבו ובע"ח מתים) לגורמיו, ואז סופגות את המולקולות.
התכונה הזאת הופכת את הפטריות לגורם חשוב וחסר תחליף עבור כל מה שחי בעולם. אם האדמה היא קיבתו של כדור הארץ, הפטריות הן מערכת העיכול. בלא יכולתן לפרק ולמחזר חומר אורגני האדמה מזמן הייתה נחנקת. החומר המת היה נערם עד בלי סוף, מחזור הפחמן היה מפסיק להתקיים ולכל האורגניזמים החיים לא היה מה לאכול. נהוג לדבר על החיים והצמיחה, אבל המוות והריקבון חשובים לא פחות בטבע, והפטריות הן השליטות הבלתי מעורערות של הממלכה הזאת.
האינטרנט שמתחת לאדמה
לפטריות חשיבות מהותית לקיום החיים עד כדור הארץ. התפטיר הוא התשתית הסבוכה שעליה יושבים כל הצמחים בעולם. ב־10 סמ"ק של אדמה אפשר למצוא 8 ק"מ של קורים כאלה.
רשת הקורים הזאת לא רק מעבירה מזון וכימיקלים, היא גם רשת תקשורת חכמה ולומדת. כשמתבוננים אפילו בדגימות קטנות של הרשת הזאת, מזהים מיד תבנית מוכרת. כשמתפרסמים מדי פעם מיפויים גרפיים של שרתי האינטרנט, הם נראים בדיוק ככה. זה מסועף באופן בלתי נתפס, ואם ענף אחד נשבר הוא מוחלף במהירות בהצטלבות של צמתים אחרים.
לכל קור יש יכולת להעביר אינפורמציה לכל הרשת. כשכמות גדולה של אשפה אורגנית נזרקת באזור מסוים, אנחנו רואים שינוי בתמהיל הפטריות שצמחו גם באזורים אחרים לגמרי של הרשת. וכמו באינטרנט, אין 'שרת מרכזי'. כל קור הוא עצמאי, המידע שהוא אוסף יכול לעבור אל הרשת בכל נתיב.
קיים דימיון מעניין בין רשת הפטריות לרשת האינטרנט. כאילו המודל הבסיסי של האינטרנט היה פה כל הזמן, מהימים הראשונים של כדור הארץ, ורק הסתתר באדמה. אגב, הרשת עצמה יכולה לגדול, פחות או יותר, עד אינסוף.
מתי הרשת מחליטה להוציא פטריות? לפעמים הסיבה היא סכנה לעתיד הרשת.
אם, לדוגמה, היער שממנו הרשת ניזונה נשרף, התפטיר מפסיק לקבל סוכרים משורשי העצים, ואז הוא מנביט פטריות בקצוות הרחוקים של הרשת כדי שאלה יפיצו את נבגי הפטרייה ויאפשרו לגנים שלה להיחלץ ולמצוא מקום חדש. כך גם צץ המושג 'פטריות אחרי הגשם'. הגשם שוטף מהאדמה את הרקב האורגני ולמעשה לוקח לרשת את מקור התזונה שלה, והיא שולחת כוחות חילוץ עם נבגים שיחפשו בית חדש.
מבחינה ביולוגית טהורה, כל קור מקבל בנפרד אותות כימיים מהסביבה בנוגע ללאן כדאי לו לנוע ומאיפה לברוח. סך האותות האלה יוצרים סוג של מערכת קבלת החלטות.
כלומר, הרשת הזו משולבת במליוני שנות אבולוציה ובמאה ומשהו אלף זנים, מייצרת את הדבר שאנו קוראים לו- האינטליגנציה של הפטריות.
פטריה שאוכלת צלחת פטרי? אוסף של מחקרים חסרי תקדים
סטודנטים לביולוגיה מאוניברסיטת ייל מצאו, במסגרת סיור מחקרי ביערות האמזונס, זן של פטרייה בשם Pestalotiopsis microspora. ומסתבר שהפטרייה מסוגלת לפרק פלסטיק. הדבר התגלה כשנעלמה אחת מצלחות הפטרי שבהן גודלו הפטריות. התברר שהפטריה עיכלה את הצלחת ולא הותירה שום רמז אחריה. פרופ' סקוט א' סטרובל, שהוביל את קבוצת המחקר, אמר שזאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שמתגלה יצור חי שמסוגל לפרק פלסטיק במהירות גדולה כל כך. "עד היום כל המדע והטכנולוגיה שלנו לא הצליחו לעשות את זה", אמר סטרובל, "זיהום פלסטיק הוא אחת הבעיות הכי גדולות שיש לנו. הפטרייה הזאת היא תקווה ענקית."
-חוץ ממנה מדענים וחוקרים ברחבי העולם גילו עוד כ50 מינים של פטריות שמסוגלות לפרק סוגים שונים של פלסטיק, גם באוויר הפתוח אך גם ללא נוכחות חמצן (תנאים שאפשר למצוא באתרי פסולת למיניהם).
-הפתעה נוספת שהתגלתה היא שלפטריות יש יכולת לטהר את האוויר. במחקר שנערך לפני שלוש שנים נמצא בעיר נטושה באוקראינה זן חדש של פטריות שניזונות מקרינה רדיואקטיבית, ומטהרות בדרך את האוויר סביבן. הפטריות אותרו על קיר מתפורר במרכזו של מתקן אטומי שיצא משימוש אחרי אסון צ'רנוביל, והפיץ סביבו במשך שנים רבות קרינה שחיסלה כל צורת חיים במרחק קילומטרים. לגילוי אחראי רובוט עם מכשירים למדידת קרינה ומצלמה, שנשלח ממרחק בטוח לבדוק את מצב המתקן. "אף אחד לא חשד אפילו שדבר כזה אפשרי", טענו חוקרים מאלברט איינשטיין קולג'. מאז הפטרייה הזאת מצאה את דרכה ליפן, שם בוחנים שימוש בה לניקוי חלק מהנזקים הרדיואקטיביים שנותרו אחרי הצונאמי האחרון.
-חוקרים במכון האמריקאי לביו-אנרגיה הצליחו, באמצעות שינוי גנטי, לגרום לזן של פטריות לעכל במהירות רבה יותר את הסוכר הטבעי קסילוז. משמעות הגילוי, אם יצליחו במעבדה לשכפל את ההצלחה, היא שיטה חדשה, מהירה וזולה פי כמה לייצור דלק ביולוגי נקי.
-ישנה תוכנית שימור ביולוגית של משרד ההגנה האמריקאי שמתעסק באיתור ושימור 300 זני פטריות נדירות. החוקרים איתו ומצאו שלושה זנים של פטריות שיש בהן הגנות טבעיות נגד וירוסים של אבעבועות. לאחרונה, אפילו איתרו פטריות עם חומר פעיל ואפקטיבי מאוד נגד שפעת.
-תגלית נוספת מהשנים האחרונות היא שאפשר לעשות שימוש בפטריות, באופן מכוון, לניקוי וטיהור אזורים מזוהמים. בניסוי שנערך על ידי פול סטמץ (מיקולוג שנחשב לערכאה העליונה בחקר הפטריות) אספו ארבע ערימות של דיזל ופסולת נפט. ערימה אחת היתה ערימת הביקורת, בשתי הערימות האחרות שמו חומרים כימיים וביולוגיים המפרקים אשפה, ועל האחרונה פיזרו נבגי פטרייה. לאחר כחודשיים מצאו החוקרים שלוש ערימות כהות ומסריחות ואחת בהירה, עמוסה במאות קילוגרמים של פטריות אויסטר. בערמה הרביעית חלק מהחומרים הרעילים הפכו לחומרים אורגניים. ובנוסף, הפטריות משכו חרקים, שהשריצו ביצים וזחלים, ואז באו הציפורים, והערימה הזאת הפכה לתל ירוק מלא חיים.
בהמשך, החוקרים הרחיבו את המחקר לנחלים מזוהמים וגילו הפחתה משמעותית בכמות הרעלים. כעת מעריכים שייתכן ובעתיד הרבה מבעיות הזיהום שלנו יפתרו באמצעות שימוש בפטריות הנכונות.
רב הנסתר על הגלוי
מעט מאוד, ידוע לנו על עולמם של הפטריות. אף אחד לא ממש יודע מה גורם לתפטיר, מערכת הקורים התת קרקעית של הפטריות, לבחור להצמיח פטריות על הקרקע. למה פטרייה אחת גדלה רק לצד עץ אחד ואחרת לצד עץ אחר? ולמה כמה מהן מייצרות רעלים קטלניים ואחרות מייצרות טעמים וארומות מסחררים?
איך ייתכן שאורגניזם פרימיטיבי כמו פטרייה, חסר מוח ומוגבל בתנועה, מחולל בטבע פלאים שהמדע העדכני ביותר נותר מולם בלסת שמוטה? ולמה דווקא הוא, מכל הצמחים ובעלי החיים בעולם, עושה זאת שוב ושוב?
התעלומה הגדולה ביותר היא האנרגיות האדירות של הפטריות. יש פטריות שמסוגלות לבקע אספלט, לזהור בחושך, לעכל בן לילה ערימה של פסולת פטרוכימית ולהפוך אותה לחומר אכיל ומזין.
פטריות פסילוסיבה יכולות לשנות את מצב ההכרה של בני אדם. יש פטריות רעל שיכולות לחסל פיל, והפרדוקס הוא שכולן מכילות כמות זעירה של קלוריות, שזה סוג האנרגיה שחוקרים מודדים בדרך כלל. כנראה הדרך שבה אנחנו מודדים אנרגיה אינה רלבנטית בהקשר הזה. קלוריות הן בבסיסן גלגול של אנרגיית שמש שנאגרה אצל הצמחים. לפטריות יש קשר דל לשמש. הן מציצות בלילה וקמלות באור היום. והאנרגיות שלהן הן מסדר גודל שונה לגמרי.
איך זה מתקשר לעולם החומר?
בשנים האחרונות ישנן יותר ויותר חברות שמייצרות מגוון מוצרים מפטריות. החל מאריזות, חומרי בנייה, רהיטים, בגדים, נעליים, בשר ממקור צמחי, מוצרים לעולם הרפואה ועוד.
בתהליך הייצור אוספים פסולת שיצאה מתהליך הייצור של מוצרים שונים ולמעשה אין מה לעשות איתה יותר, כמו שאריות המפ, כותנה, פסולת חקלאית ושבבי עץ. טוחנים ומכניסים לשק שעליו מפזרים נבגים. מניחים את השק בחדר עם טמפרטורה מבוקרת ותוך יום יומיים המיסיליום כבר צומח. לאחר מכן מעבירים את התערובת לתבנית שם הוא ממשיך לצמוח ולגדול. אחרי כשבוע שבועיים הוא כבר ממלא לחלוטין את כל התבנית, במעין חומר ספוגי ואוורירי. מוצאים את החומר מהתבנית ונותנים לו לעמוד עוד יום כדי שיגדל שכבה דמוית קטיפה, לאחר מכן מייבשים אותו ומעבירים אותו כל מיני תהליכים על מנת לייצר ממנו את המוצר הנדרש. ברגע שהחומר סיים את הצמיחה אופים אותו בתנור בטמפרטורה יחסית נמוכות כדי לעקר אותו ולעצור את הגדילה של הפטריות.
בתהליך הייצור הזה משתמשים ב12% מהאנרגיה של ייצור פלסטיק והוא מייצר 90% פחות פליטות פחמן לסביבה.
התכונות של המיסליום זהות לחלוטין לקלקר. הוא בולם זעזועים, קל משקל ומבודד טמפרטורה ובנוסף הוא בעל ערכי פליטת פחמן שליליים, הוא מיוצר מפסולת ולא פולט חומרים רעילים.
בגלל דרך הייצור שלו, כל אחד עם תנור ותבנית יכול להתחיל לייצר אפילו בבית.
ומה קורה כשסיימנו להשתמש במוצר? הוא חומר אורגני שכולו חוזר לאדמה, מתפרק לחלוטין ומקיים את המחזוריות של המערכת האקולוגית.
באילו תעשיות התחילו לשלב כבר היום את הפטריות ובאיזה אופן?
אחת התעשיות בהן עושים שימוש בפטריות היא תעשיית הבניה –
8% מפליטות הco2 העולמיות מקורן בתעשיית המלט. ייצור אבקת מלט. ו40% מפליטות הפחמן נובעות מהניסיון לבודד את הפנים של הבניין מהחוץ – אם זה מזגנים, חימום, הצללה וכו׳. המייסיליום הוא מבודד מעולה, בעל איכויות אקוסטיות מצוינות ומתחיל לשמש כתחליף לחומרי בידוד , קרטון, עץ, חיפויים, בלוקים. כחומר הפטריה חסינה בפני אש ואף מעכבת בעירה, מבודדת טמפרטורות, מסננת חומרים מזיקים, לא פולטת בעצמה חומרים רעילים, קלת משקל, קלה ומהירה לייצור .
חברת MOGU, כבר לוקחת את המייסליום לכיוונים הדקורטיביים בתחום עיצוב הפנים ומשתמשת בהם כחיפוי רצפות וכפאנלים אקוסטיים לקירות.
בשבוע העיצוב בהולנד ב 2019 הוצג ביתן העשוי כולו מחומרים מתכלים טבעיים The growing pavilion. הפאנלים החיצוניים עשויים ממיסליום והם מצופים בחומר טבעי שפותח ע"י בני המאיה במקסיקו. הפאנלים מחוברים למסגרות עץ על מנת שיוכלו לעבור תיקון והחלפה בהתאם לצורך.
גם בתעשיית האופנה עושים בהן שימוש –
-אדידס ייצרה נעלי קונספט לדגם המפורסם שלהם- סטן סמיט. בשונה מנעליים אחרות שלהם, הנעליים האלה טבעיות לחלוטין ומיוצרות לחלוטין מפטריות. הן עשויות מטקסטיל דמוי עור מיוחד בשם MYLO, שכולו מופק מפטריות, ועובר עיבוד שגורם לו להראות כמו עור אמיתי.
-הרמס עשו גירסה לפריט הקלאסי שלהם 'ויקטוריה בג' באמצעות עור פטריות.
-סטלה מקרטני שידועה בשימוש שלה בחומרים טבעוניים ייצרה מחוך ומכנסיים עשוים לחלוטין מעור מבוסס פטריות.
-חברת לולו למון שמתמחה באופנת ספורט ייצרה מזרון יוגה ותיק גם הם מאותו החומר.
המייסיליום הופך לאלטרנטיבה מקיימת לעור סינטטי וטבעי. יש לו את כל התכונות של העור, הוא חזק, רך, עמיד במים, ניתן לצביעה בתהליכים פשוטים ולא מזהמים, ניתן ליישם עליו טקסטורות, ופטרנים בהתאם לשימוש.
בעולם רפואה-
כנראה שההשפעה הגדולה ביותר של פטריות על החיים המודרניים היא כמובן האנטביוטיקה – שהתגלתה לפני 93 שנה די בטעות כשהממציא שלה אלכסנדר פלמינג שכח חלון פתוח במעבדה כשיצא לחופשת סוף השבוע, וכשחזר גילה – שיש עובש באחת מצלחות הפטרי שהוא השאיר פתוחה. מסביב לכתם העובש לא היו חידקים וכך הוא הבין שהעובש משחרר חומר שדוחה או קוטל את אותם. לימים התברר שנבגים של פטריה מסוג פניציליום הם אלה שגדלו בצלחות הפטרי שלו. מאז ועד היום המין האנושי שילש את עצמו, בעיקר בזכות היכולת שלנו להתגבר על זיהומים ומחלות ועוד למעלה מ20 תרופות מצילות חיים מבוססות על פטריות התווספו כתרופות מערביות, שלא לדבר על זה שברפואה הסינית משתמשים בפטריות כתרופה כבר כמה אלפי שנים.
גם פטריות פסילוסיבין או בשמם הנוסף והמוכר- פטריות הזיה, נמצאו כמועילות בטיפול בדיכאון חמור וקליני, חרדה, פוסט טראומה, טיפול מעכב באלצהיימר וסוגים שונים של סרטן. ולא רק זה, הטיפול בפטריות הוא כמעט חד פעמי. במקום לקחת תרופה על בסיס יומיומי, מספיקים טיפול אחד עד שלושה טיפולים.
ישנם היום גם מגוון פיתוחים של מוצרים לעולם הרפואה, כמו מסכות ואביזרים, שנותנים הגנה, בידוד ומסננים חומרים שונים, שיוכלו להעזר על ידי עולם הרפואה בהמשך.
בתחום האריזות-
חברות רבות מנסות לשלב באריזות שלהם חומר שפותח ע״י חברת Ecovative שנקרא Myco. הוא עשוי משאריות חקלאיות של המפ, ומייסליום. ואגב דוגמה ממנו מקוטלגת באוסף הספרייה אז אתם יכולים לבוא למשש.
עתיד, חלל ומוות
נאסא הקצתה משאבים למחקר חדשני שבו בודקים האם הפטריות יכולות לאפשר לנו לגדל חומרים לצורך בניית בתים על כוכבי לכת אחרים. הרי בסה"כ צריך קפסולה קטנה מלאה נבגי פטריות..
ובינתיים שווה להכיר פרוייקט בשם LOOP, שהוא ארון קבורה עשוי מייסליום לא מעוקר (שלא נאפה בתנור), כך שהפטריות יכולות להמשיך להתפתח, ברגע שמצע הגידול האנושי יוכנס פנימה.
זהו פרוייקט שגם משתמש בפטרייה כחומר גלם, אבל גם גורם לנו לחשוב על התהליך באופן פילוסופי ושונה.
בגלל שהתפקיד של הפטריות בטבע הוא פירוק של אורגניזמים מתים, הרבה פעמים הן מתקשרות לנו עם עובש ריקבון ומוות. אך הן מלמדות אותנו שיש חיים אחרי המוות וגם אנחנו מתקיימים בסוג של כלכלה מעגלית כשהחומרים שהרכיבו את הגוף שלנו שבים בחזרה למחזור החיים.
לסיכום
השימוש בפטריות מאפשר מהפכה של ממש. מהפכה גם בייצור וגם בתפיסה. וזו יכולה להיות דרך לייצר שינוי בקנה מידה עולמי, כי השינוי מגיע לא בדגמי קוטור משגעים ויקרים שמיוצרים בסדרות קטנות ויקרות, אלא בייצור ההמוני, במאס פרודקשן. בפרטי לבוש שמיוצרים במיליונים ונגישים למיליונים. והמייסליום מאפשר להגיע לסקיילים האלה.
מפעלים לייצור פטריות הם זולים, פשוטים להקמה, לא מזהמים את הקרקע, ולא דורשים שינוע של חומרים. החומר עצמו הוא טבעוני ומיוצר מחומרי פסולת זולים (אולי אפילו ישלמו לכם כדי להשתמש בהם). תהליך הגידול לוקח ימים בודדים, על גבי מצע מתחדש, צורך משמעותית פחות מים בתהליך, לא מעובד בחומרים מזהמים, ובסוף חייו הוא חוזר חזרה לאדמה ומזין אותה ללא צורך בקומפוסטר ברוב המקרים.
מדובר בשינוי מחשבתי בתהליכי ייצור ובתפיסה שלנו על מה מגדיר חומר גלם.
במקום לעבוד עם חומרים מתים, אולי כדאי שנתחיל לעבוד עם אורגניזמים חיים?
אולי כדאי שנתחיל להקשיב לקולות הקדומים מסביבנו, שנעזר בידע ובחוכמה העתיקה של הפטריות, נלמד רגע מהתבונה של הטבע שמפתח מערכות מורכבות ואינטיליגנטיות שיודעות לעשות אבולוציה יומיומית ולהשתפר בכוחות עצמן?
ללמוד מהשורדת האולטימטיבית הזו שנמצאית פה כבר כמה מיליוני שנים ועברה לא מעט אסונות טבע עולמיים. אם רק נפנה את המבט למטה, נוכל לראות ולהעריך את הקסם שמתרחש מתחת לכפות הרגליים שלנו… יום יום.
צריך רק להתחיל להתסכל.
עוד בנושא
