כסטודנטית במחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון (HIT) נחשפתי במהלך לימודיי לסוגיות שונות העולות מהמציאות האדריכלית בישראל: להיכן נעלמה האדריכלות המקומית? מה גרם למתכננים בארץ לאמץ סגנונות חיצוניים? האם ניתן להגדיר קו עיצובי נכון לתנאי הארץ? האם החומרים שמהם בונים היום מתאימים לישראל? ואם לא, אילו חומרים מתאימים לאקלים ולתרבות הישראלית? במהלך הסטאז' שעשיתי בספריית החומרים חקרתי את הנושאים האלה, בהתמקדות על תחום החומרים, בכתבה שלפניכם אביא דגשים מתוך המחקר.
לבנות מקום
אם נתבונן באדריכלות הישראלית לאורך השנים, נבחין בשתי מגמות עיקריות: האחת מתבססת על ייבוא סגנונות שונים מרחבי העולם, בעיקר ממדינות אירופה. השנייה היא ניסיון ליצור אדריכלות מקומית אותנטית.
לאדריכלות הישראלית יחסים מורכבים עם הבנייה הערבית המקומית שידעו עליות ומורדות והושפעו לא מעט מיחסי הכוחות הפוליטיים ומהמצב הביטחוני. קיבוץ הגלויות במדינה הצעירה אשר הורכב מיוצאי תרבויות מגוונות ושונות, חיפש בכיוונים רבים אך לא הביט ממש מתחת לאפו – אל האדריכלות המקומית השורשית-הערבית.
משום כך פנתה האדריכלות הישראלית פעמים רבות לאופנות תכנוניות שהיו מקובלות בתקופות עבר או בתקופות מקבילות בארצות המוצא של הישראלים החדשים והשאילו מהן מודלים תכנוניים. מודלים אלה התעלמו לרוב מתנאי האקלים הישראלי המאופיינים במזג אויר חם לאורך רוב חודשי השנה ואף מהתרבות הישראלית המתהווה, שבהיותה משפחתית, פתוחה ומשתפת אולי אף משופעת ממזג אוויר זה.
חשיבות החומר
חומר יכול להוות גורם מניע משמעותי בפרויקטים אדריכליים. באופן אישי, ההתעסקות בחומר היא זו שמובילה אותי בפרויקטים שלי במהלך הלימודים. נקודת המבט החומרית מאפשרת חשיבה שונה על הפרויקט – הבנה של טקסטורות, פרטים, תחושות, קנה מידה יכולה לשנות משמעותית את תפקוד המבנה וגם את החוויה של השוהים בו. התבוננות בתכונות החומרים יכולה להשפיע באופן ישיר על ההבנה של פרויקטים אדריכליים בהקשר המקומי של האקלים בישראל.
חומר מקומי
באדריכלות ובנייה ישנה חשיבות רבה בשימוש בחומרים עמידים ואיכותיים שישמרו לזמן רב, מכאן גם יש הגיון בבחירה של חומרים מקומיים וטבעיים מתוך הבנה שחומרים אלה מותאמים לתנאים, לאקלים ולמשתמש המקומי. ניתן ללמוד על שימוש בחומרים מקומיים מהאדריכלות הערבית השורשית – בנייה באבן מקומית המאפיינת את האזור, כדוגמת אבן הבזלת השחורה המאפיינת בנייה מהמאה ה-18 וה-19 הנראית באזור רמת הגולן, טבריה והגליל התחתון וכיום ניתנת ליישום באופנים חדשים ומתקדמים, בעיקר ליישומים הדורשים עמידות גבוהה.
מדינה חמה
מזג האוויר המקומי מהווה גורם חשוב בתכנון ובנייה. תחת השמש המסנוורת והלוהטת של ישראל יש למצוא פתרונות מתאימים לוויסות האקלים הפנימי והחיצוני של מבנים. בניינים פתוחים ומזוגגים דוגמת אלה הנפוצים במודלי הבנייה המודרניים במערב, הופכים במזרח התיכון לחממות הדורשות הוצאות גבוהות לאוורור ומיזוג.
אלמנט מוכר המגיע מהאדריכלות המסורתית באיזורנו ויכול לשמש השראה ואף פתרון לאתגרים אקלימיים כאלה הינו המשרבייה (בערבית: مشربية) הנפוצה ברבות מארצות ערב, ובפרט בבתיה המסורתיים של קהיר, בירת מצרים השכנה. משרבייה הינה אלמנט סבכה העשוי לרוב מעץ ומשמש בפתחי המבנה – דלתות, חלונות או קירות. המשרבייה התפתחה במטרה ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ, שתאפשר כנסת אויר ואור אל הבית, אך לא תפגע בפרטיות.
בשנים האחרונות המשרבייה הפכה פופולרית ברחבי העולם, ומקבלת פרשנויות חומריות ושימושיות שונות כאלמנט פונקציונלי וגם קישוטי. חיבור מעניין בין יתרונותיה של המשרבייה כאלמנט הצללה בשילוב עם חומר המתאים למזג האוויר המקומי ניתן לראות במשרביות של טרקוטה אופקים המיוצרות מאדמת חרסית הנחצבת בנגב. ניתן להרכיב מהיחידות השונות מסך מבני אשר מסנן את כמות האור והאוויר העוברת דרכו ועוזר לשמור על טמפרטורה וסביבה נעימה.
שקוף?
בעוד שבארצות קרות השימוש בזכוכית ומשטחים שקופים מעניק יתרון כלכלי וסביבתי של חיסכון באנרגיה והוצאות לצורך חימום ותאורה מלאכותיים, באקלים הישראלי החם יש למשטחים המזוגגים הגדולים ערך תחושתי ואסתטי בעיקר. כלפי חוץ בוהקים מבני הזכוכית בשמש הקופחת ומסנוורים את עוברי האורח ואת הבניינים השכנים בקרינה לוהטת, וכפי שנאמר, שמירה על האקלים הפנימי במבנים אלה דורשת אנרגיה רבה.
מנקודת המבט החומרית, על מנת להבטיח שטמפרטורת הפנים תהיה מבוקרת יש להתייחס לשני חלקים עיקריים: חומרי המעטפת וחומרים לבידוד תרמי. חומרי בידוד יעילים מאופיינים בכך שביחס לעוביים הנמוך התנגדותם למעברי טמפרטורה גבוהה. אחוז חללי האוויר הכלואים בחומרים מסוג זה עשוי להגיע ל-95% מנפחם, כאשר חללים אלה מקנים לחומר גם משקל סגולי נמוך. כיום ישנה התעסקות רחבה בעולם בכלל ובישראל בפרט, בתחום חומרי הבידוד וחברות רבות פונות לייצור ופיתוח של חומרים כאלה.
דרך נוספת להתייחס לצורך בבקרה אקלימית בתוך המבנה היא טיפול במשטחים השקופים עצמם. אחת החברות הישראליות הבולטות בתחום זה היא חברת פלרם שמייצרת מגוון לוחות פוליקרבונט. הלוחות עמידים בתנאי מזג אוויר קשים, בעלי איכויות שונות של העברה וסינון של קרינה ומהווים בפני עצמם ווסת לאקלים הפנימי של המבנה. מגוון מבנים ועוביים של הלוחות מאפשר מציאת פתרונות ספציפיים לצרכים שונים.
בתחום הזכוכית ישנן שתי מגמות בולטות המתפתחות בשנים האחרונות: הראשונה היא פיתוח גרסאות של זכוכית חכמה המשנה את רמת השקיפות שלה בתגובה לסביבה או לפקודה מהמשתמש, והשנייה היא פיתוח חומרי זיגוג עם סינון אקטיבי המונע מחד את חדירת קרינת החום ומאפשר מאידך החדרה מרבית של אור טבעי. לצד אלה ישנן טכניקות נוספות שכבר מוכרות יותר בשוק, דוגמת הזיגוג הכפול (זכוכית בידודית) המורכבת משתי שכבות זכוכית הכולאות ביניהן שכבת סינון או רפפת ורשתות הצללה.
במבט קדימה
עם הגברת המודעות לשימור הסביבה ושימוש בחומרי גלם ממקורות מתחדשים, חוקרים ומפתחי חומרים מוצאים אפשרויות מגוונות נוספות לחומרי בידוד טבעיים המשמשים בהצלחה כתחליפים לחומרי בניה ממקור מינראלי או סינתטי. צמח הקינף למשל, שבמשך אלפי שנים היווה מקור עיקרי לייצור שקים, מפרשים, כבלים וחבלים, משמש היום גם לייצור חומרי בידוד תרמיים לבנייה. זהו צמח שנחשב כמקור מתחדש שכן קצב הצמיחה שלו מהיר מאוד, הוא מתאים לגידול במגוון רחב של תנאי אקלים וכמעט בכל תנאי קרקע והשקייה. עד כה לא ידוע על סוגי מזיקים או מחלות שתוקפים אותו ולכן ניתן לגדלו כגידול אורגני.
פיתוח נוסף ומפתיע בתחום חומרי הבידוד הטבעיים הוא לוח העשוי תפטיר (mycelium) ושאריות צמחיות. מגדלים את החומר בתבניות לפי הצורה הנדרשת, כאשר ללא צורך באור או השקיה לוקח לתפטיר 5-7 ימים להתפשט, לכסות ולקשור את המסה הצמחית ובכך הוא מתנהג כדבק טבעי המהווה תחליף לדבקים נפוצים העלולים להכיל פורמלדהיד. תהליך הגידול מבוקר וניתן לשלוט בצפיפות, בחוזק, בטקסטורה ובמראה של המוצר הסופי. בסופו של התהליך, החומר עובר ייבוש וטיפול בחום אשר עוצר את התפתחות התפטיר ומבטיח כי לא יתפתחו נבגים או אלרגנים. הלוח המתקבל מהווה תחליף ללוחות פולימרים מוקצפים ולוחות דחוסים דוגמת לוחות שבבים.
לסיכום, שאיפתנו כמעצבים וכמתכננים עתידיים צריכה להיות שהאדריכלות המקומית תתפתח מתוך מודעות למתרחש בישראל ובחיבור למקום ולזמן בו היא נמצאת. לצד תנאי האקלים המאתגרים איתם מתמודדים אדריכלים ישראלים, חשוב שנזכור שזיהוי נכון של הצרכים, היכרות עם התרבות וההיסטוריה המקומית ולימוד של האפשרויות והיכולות החומריות הקיימות כאן, יכולים לייצר אדריכלות מקומית רלוונטית, מעניינת ומעוררת השראה.
עוד בנושא
