ספריית החומרים הינה גוף מקצועי שמטרתו לשתף ולהפיץ ידע בתחום החומרים ולהפגיש סטודנטים ואנשי מקצוע מתחומים שונים כקרקע פורייה לבניית שיתופי פעולה. במסגרת פעילותה יזמה את שבוע הסטודנטים היחידי בארץ אשר התקיים זו השנה השנייה. השבוע מציע לקהל זה היכרות, מחקר וידע מקצועי בתחומי החומרים והטכנולוגיות, הנחייה מקצועית לגבי יישומים בתחום העיצוב, הצעות לשיתופי פעולה מקצועיים, וכל זאת ללא תשלום.
המהלך השבוע קיימנו סוגים שונים של פעילויות, כולם במטרה לאפשר סוג למידה אחר אודות עולם החומרים והטכנולוגיה:
שיעור בספרייה – אקדמיה פוגשת תעשייה
התחלנו את השבוע בשיתוף פעולה עם המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, עם הקורס של המרצה לוסי דוד והמנחה הטכנית ג'ני חייקין שבא להתארח בספריית החומרים לשיעור מיוחד המתרכז בחומרים. הספרייה בנתה תכנים יחודיים העוסקים בסריגה, ומכאן בסיבים, חוטים, חבלים וטכנולוגיות משיקות כגון אריגה, שזירה, מקרמה וכד'. בתחילת השיעור הסטודנטים נפגשו עם שירה שובל, מנהלת ספריית החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, נחשפו לעבודות ויכולות יוצאות דופן מתחום הסריגה. בהמשך נפגשו עם היזם יצחק אופנהיים, הבעלים של מפעל "אקסודוס" המתמחה בייצור חבלים ומפתח מגוון שיתופי פעולה עם תחומי הרפואה, הבטחון, האלקטרוניקה והאדריכלות. לאחר מכן – הגיע השלב המעשי – הסטודנטים פנו למלאכת הסריגה, בשימוש בחומרים שהביאו עימם לצד חומרים שיצחק הביא. במקביל, הם ביקרו באוסף הספרייה והתייעצו עם הצוות המקצועי במקום לגבי חומרים לפרויקטים שלהם.
חוקרים דרך הידיים
בהמשך היום התקיים מפגש "מחקר חומרי" עם המעצבת טליה מוקמל, מנהלת האוסף של ספריית החומרים וחוקרת העיצוב עדי המר, עורכת תוכן במוזיאון העיצוב חולון. במפגש זה טליה ועדי סיפרו על מחקר עיצובי-חומרי משתי נקודות מבט שונות:
טליה עובדת כמעצבת עצמאית מזה מספר שנים, וכבר בלימודיה החלה להתנסות בפיתוח של חומרים שונים על מנת לאפשר עיצוב אובייקטים ומוצרים באופן עצמאי וגמיש, בניגוד לעבודה המושתת על ייצור במפעלים. היא פיתחה חומר המיוצר משילוב של חול וקמח אשר מאפשר לה לייצר אובייקטים וכלים בסטודיו באמצעות אפייה. בתחילת המחקר, שילבה עבודת מקרמה אשר שימשה כמסגרת מבנית לכלים, והמשיכה לחקירה של היחסים בין הפאטרנים השונים הנוצרים מעבודת המקרמה לחוזק שהם מייצרים. בהמשך, כאשר רצתה לייעל ולשפר את תהליך הייצור, השתמשה בידע שרכשה ממבני המקרמה ותרגמה אותו לרשתות שתיכננה וייצרה בצריבה פוטו-כימית.
טליה ממשיכה לפתח ולעצב אובייקטים בשיטות המבוססות על הידע הנצבר ממחקר חומרי זה, חלקם בהמשך ישיר ועם חומרים דומים וחלקם בחומרים אחרים המאפשרים פיתוח תכונות חדשות באובייקטים.תחילה, שירה שובל, מנהלת ספריית החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר הציגה לסטודנטים אוסף דוגמאות של פרויקטים אשר שוברים את הסטיגמה כי כל הקשור לסריגה הוא "זקן" ולא עדכני, ולוקחים את תחום הסריגה אל הקצה. יחד עם הסטודנטים נבחנו המאפיינים היוצרים את הייחוד של הפרויקט – אם מדובר בבחירה של חומרי גלם יוצאי דופן, שינויים בקנה מידה או שיתוף מכונות בתהליך הסריגה. ראינו יחד איך טכנולוגיית הסריגה יכולה להוות כלי ליצירה חדשנית ורלוונטית. הבנו שהמפתח להתנהגויות הסריג הוא קודם כל בבחירת החומר הנכון: אם בסוג הסיב וסוג החוט ובמאפיינים שלהם.
עדי המר הציגה את התזה שלה המתחקה אחר תהליכי עבודתו של המעצב הישראלי הוותיק יעקב קאופמן העוסק במחקר מעשי דרך עיצוב של מאות שרפרפים. במקביל לעבודות עבור יצרנים שונים, קאופמן עובד באופן עצמאי על פרויקטים מחקריים שונים, ביניהם השרפרפים, שעם השנים הפכו לאוסף נרחב. כיום הם מונים בין מעל ל-500 פריטים, וכל אחד מהם מהווה שלב בתהליך מחקרי של מבניות, חומרים, צורות, מחברים ושפה צורנית.
הבחירה בשרפרף כאובייקט היא שימושית למחקר: זהו פריט קטן יחסית וכביכול קל להגדרה ותהליך העיצוב. ייצורו יכול להיות מהיר: לרוב הוא עושה סקיצה דו מימדית בערב וביום שלמחרת מייצר את השרפרף. כ-300 פריטים מתוך אוסף זה הוצגו בתערוכה " שרפרפים" במוזיאון העיצוב חולון בשנת 2015, ונכנסו גם לאוסף המוזיאון. כמה מהם הובאו למפגש והמשתתפים זכו להכירם מקרוב.
עדי סיפרה על תהליכי המחקר של התזה שלה אשר עקבו אחר תהליכי העבודה של קאופמן. מעניין בעיקר לראות את המחקר המעשי ככלי בידיו של מעצב, בניגוד לרווח בתחומים אחרים. במקרה של קאופמן נראה כי העבודה המעשית היא חלק משמעותי בתהליך העיצוב והיא מניבה מסקנות וידע השימושיים גם להיבטים אחרים בעבודתיו: אם, לצורך העניין, הוא מייצר שרפרף המבוסס על מחבר שפיתח לפני שנים לגוף תאורה, שינוי קנה המידה והחומרים הנלווים מביאים למסקנות חדשות, שמובילות לשרפרפים נוספים שמובילים הם למסקנות נוספות וכן הלאה. ניתן להכיר בשיטת העבודה הזאת כלי אמיתי ומשמעותי למעצבים, שיכול לספק ידע וניסיון מעמיקים להבנת ופיתוח מלאכת העיצוב וכן גם לחוקרים מתחומים אחרים שיכולים לעשות שימוש בתהליכי עבודתו של מעצב עבור מחקרים בתחומים של רוח וחברה.
באופן אישי
במהלך השבוע כולו צוות הספרייה קיים פגישות ייעוץ אישיות עם סטודנטים על פרויקטים מהלימודים או כאלה עצמאיים. פגישות אלה איפשרו לסטודנטים להגיע עם סקיצות, שאלות, רעיונות ותהיות מתוך הפרויקטים שלהם ולקבל ייעוץ מקצועי ובלתי תלוי, הצעות לכיווני מחקר, חברות ואנשי קשר מתאימים לפרויקטים השונים. מאביזרי כושר ביתיים דרך חומר חלופי לכלים חד-פעמיים, מכלי נגינה חדש ועד חומרים לאדריכלות זמנית, נפגשנו עם פרויקטים מרתקים ועם סטודנטיות וסטודנטים יצירתיים ומוכשרים, ואת התוצאות נראה בתערוכות הבוגרים!
איך זה נשמע?
ביום שלישי בערב קיימנו מפגש מיוחד בנושא סאונד ואקוסטיקה. זהו תחום שכמעט ולא מקבל מענה ראוי בארץ מנקודת המבט של עיצוב ותכנון חללים, מתוך עבודת הספרייה זיהינו את הצורך בהעלאת המודעות, שיתוף ידע בתחום וחשיפה של פתרונות אפשריים לאתגרי סאונד.
המפגש התחיל בהרצאה של דר' ארקדי שטיינבוק, מומחה לאקוסטיקה ומרצה במחלקה לעיצוב מבנה וסביבה בשנקר אשר סקר את העקרונות הבסיסים של התנהגות גלי הקול ואת השפעתם על בני האדם. בהמשך נחשפנו לפרויקטים נבחרים בתחום החומרים האקוסטיים בשיחה עם מנהלת הפרויקטים של ספריית החומרים, אפרת ברק. למפגש הגיעו סטודנטים העובדים על פרויקטים בתחומי הסאונד והמוזיקה וגם אנשי מקצוע מתחומי הרדיו והתקשורת.
הנה מה שהסטודנטית לעיצוב פנים ים ידידיה, מתמחה מהמכון הטכנולוגי (HIT) כתבה על המפגש:
התכנסנו כדי לשמוע מידע אודות מטרד סביבתי שכמעט ולא מדובר בציבור ואף לא בסביבת אנשי מקצוע: איך מתמודדים עם אקוסטיקה?
נתחיל מההתחלה: יום שלישי, 20/3 הרצאה בנושא סאונד ואקוסטיקה בחלל שיזמה ספריית החומרים כחלק משבוע הסטודנטים ה-2. שמתי לב שהאורחים מתחלקים לשני סוגים; אנשי מקצוע מהתחום שבאו להעשיר את הידע שלהם וסטודנטים לעיצוב שנה ד' שבאו להתמקד בנושא ספציפי הקשור לפרויקט הגמר שלהם.
ואני כמובן, סטודנטית שנה א' לעיצוב פנים שמנסה בעיקר לתפוס חזק כל מידע שפוגש בי. אהיה כנה ואגיד שאני לא מספיק בעניינים כדי לדעת שאין לנושא מענה, ולכן, מישהו אחר היה צריך להכתיב לי את נקודת הפתיחה של הנושא. אז תודה לך דר' ארקדי שטיינבוק על יריית הפתיחה, "איך מתמודדים עם אקוסטיקה?" אחרי שקיבלנו קצת רקע על גלי קול, תדרים, עוצמות, גילינו שעיקר הבעייתיות בנזקי רעש באה לידי ביטוי בגוף שלנו (!!!)
אולי אני לא בכזה פיגור כמו שחשבתי, בכל זאת שנתיים שירות צבאי במחלקת קשר. אבל האמת, שאפילו ללא ידע מקדים, אי אפשר להישאר אדישים לנוכח הנושא המקומם; מסתבר שאין שום גוף אשר מודד נזקי רעש, וכמו בתחומים מטרידים אחרים, משקיטים את העניין עד כמה שאפשר בשביל למנוע מחאות. התחלתי להריץ בראשי כל מסגרת בחיים שלי שהייתה קיצונית במגע עם רעש, ולעזאזל, היו הרבה כאלה. נמלאתי זעם ובעיקר חוסר אונים לאור העובדה שיש כל כך הרבה דברים בעולם הזה שלא בשליטתנו. האומנם?
אז לסיום אני רוצה לקרוא לקהל הסטודנטים הרחב, כן כן, גם לצעירים של שנה א' שנתנו לי להיות הנציגה היחידה באירוע: לפעמים צריך לקחת הפסקה ממשימות היום-יום, ולהיזכר באותה תשוקה שלשמה התכנסנו כאן. שיח שמעורר שאלות קיום ומטרות על, הוא שמזין באמת את האדם, והוא גם זה שיהפוך אותנו לאנשים עם חזון.
אופנה>קיימות>חומרים
ביום רביעי התקיים מפגש מרתק עם המעצבת דנה כהן, זוכת פרס פיני לייטרסדורף על יצירתיות ומקוריות האופנה לשנת 2015 וזוכת חממת מפעל הפיס לאופנה לשנת 2018. כהן שיתפה את המשתתפים בשיטות ותהליכי העבודה שלה כמעצבת, שהחלו להתפתח כבר בפרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר Worn Again והמשיכו עם הקולקציה City Growth שהוצגה בשבוע האופנה האחרון (מרץ 2018) וגם בעבודה מקורית המוצגת בימים אלה במוזיאון ת"א. כהן משתמשת בחומר גלם ייחודי שפיתחה מתוך הבנה של החשיבות של תפיסה מקיימת דווקא בתעשיית האופנה. בתחילה עבדה בשיתוף פעולה עם מפעל מיחזור הבדים "עופרטקס", שם חקרה את תהליכי העבודה ומצאה שעל ידי הפרדה צגעונית של סיבי הבד היא יכולה "לצייר" טקסטיל. בהמשך פיתחה תהליך ייצור עצמאי המתבסס על חומרי גלם ממוחזרים לבניית וייצור הקולקציה City Growth, המשלבת בין הטקסטיל הממוחזר לחלקים סרוגים ומשתמשת בתרגום צבעוני של תצלומי אוויר כמקור השראה.
עוד בנושא
