עם סוף השנה האקדמית, הגיע הזמן לביקורים בהגשות ובתערוכות הבוגרים של מחלקות העיצוב השונות, השנה הצטרפנו למחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT. מתוך הפרויקטים שראינו בחרנו 3 פרויקטים מעניינים במיוחד המדגימים עשייה עיצובית-חומרית יוצאת דופן, תוך חיבור אל המגמות העכשוויות המשלבות מחקר ועבודה רב-תחומית.
פנינו לאותם סטודנטים וסטודנטיות נבחרים בכדי לגלות קצת יותר על הפרויקטים שלהם ועל מחשבותיהם לעתיד.
לפניכם שיחה עם ערן זרחי על פרויקט הגמר שלו, "גן ללא אדמה" (בהנחיית גלינה ארבלי):
שלום ערן, נעים להכיר!
פרויקט הגמר שלך משלב מחקר בכמה תחומים; יש בו צמחים, יש בו חמר ויש בו גם תכנון ממוחשב. ספר לנו קצת על הרקע לפרויקט:
בפרויקט הגמר הצגתי טכנולוגיה לגידול צמחים על קרמיקה, בלי אדמה. זה חלק מפרויקט רחב יותר שאני מתעסק בו בערך משנה ב' של הלימודים, במהלכו בדקתי המון סוגים של חומרים: לבד (Felt), מיקרופייבר, בטון, סוגים של חרסיות ועוד כל מיני. ניסיתי גם לגדל צמחים בלי מים, בלי חומר בכלל, על אדים. כל הזמן בתוך השאלה של איך אני מייצר לצמחים בית חדש לגדול בו. מחבר בין הצמחים לאנשים, או להיפך.
נראה שאתה די אוהב צמחים. מה הקשר שלך לעולם הזה?
אני אוהב לטייל, להסתכל וללמוד. אנשים טסים לחו"ל אז הם הולכים למוזיאון, לתערוכות, להופעות – אני תמיד הולך גם לגן הבוטני של העיר. באירופה זאת תרבות חזקה ומבוססת כבר מאות שנים אז הגנים הבוטניים שם מאוד מעניינים, יש צמחים בני מאות שנים שאת כבר רואה את הזקנה עליהם ויש מגוון עצום, אז תמיד אני מסתובב שם. הייתה לי את האהבה הזאת מאז שאני ילד, אבל בשנים האחרונות היא משתנה ומתחברת לתחומי עניין חדשים שיש לי – ואיכשהו ממשיכה איתם למקומות חדשים – כמו הפרויקט הזה.
אז בוא נלך קצת אחורה: אמרת שהתחלת את הפרויקט בשנה ב', זה היה כחלק מהלימודים או כפרויקט עצמאי?
בשנה ב' התחלתי את המחקר על שימוש בחבלים בתור בסיס לצמחים, זה היה באחד מקורסי הסטודיו ומשם כבר המשיך להתגלגל בחופשיות. יצא שהתעסקתי כל פעם ברעיון קצת אחר בכמה קורסים ואת רוב הדברים עשיתי בלי קשר ללימודים: לבד בבית בניתי משהו, ניסיתי והמשכתי הלאה ובדרך אספתי מסקנות.
איך בעצם זה עובר לפרויקט גמר? מה הייתה ההחלטה?
ההחלטה לאו דווקא נבעה מתוך המחקר הזה אלא משיקול יותר רחב: עצרתי לחשוב מה אני רוצה לקבל מפרויקט הגמר ועשיתי רשימה של פרויקטים ודברים שאני רוצה להתעסק בהם. היה שם עיצוב פרמטרי שהיה ברור לי שאני רוצה בפרויקט וראיתי שזה מתחבר לי לעיסוק בצמחים, במקביל היה פרויקט של תבניות שגם עניין אותי מאוד. הסתכלתי על הדברים יחד וראיתי שהפרויקט הזה מאפשר לי לעסוק בשלושת הדברים האלה, אז לשם הלכתי.
יש אצלנו סמינר פרויקט גמר (בסמסטר א' של שנה ד') שנותן הכנה לפרויקט. כשהסתכלתי אחר כך על הסמינר ראיתי שהשקופית הראשונה במצגת שעשיתי בו הייתה משולש שכתוב בו: פיתוח תבנית – עיצוב פרמטרי – טכנולוגיה. זה מצחיק כי הפרויקט השתנה כמה וכמה פעמים במהלך הדרך, אבל איכשהו בסוף הוא חזר להיות בדיוק שלושת הדברים שהצבתי לעצמי בהתחלה בצורה שבכלל לא תיארתי שככה היא תהיה.
מעולה
זה נחמד, כן
בעצם הצמחים לא נמצאים *בתוך* אף אחד מהכלים שעיצבת, נכון?
נכון, הכול עובד הפוך. הטכנולוגיה הזאת מתבססת על החיבור בין המבנה, החומר והצמחים עצמם. ממלאים את הכלי במים והחומר משחרר אותם באופן איטי אל פני השטח של הכלי, שגם הם מעוצבים באופן מיוחד כדי להחזיק את הזרעים וגם את הצמחים עצמם. בתחילת הדרך היה מחקר לכל מיני סוגים של אובייקטים, אבל בסוף התמקדתי בכאלה שיש בהם מיכל מרכזי למים, והצמחים צומחים ישירות עליהם. יש משהו בפשטות הזאת שעובד מכל הכיוונים: יותר נוח לפתח אותה, נוח לייצר אותה, נוח להשתמש בה.
לאילו סוגים של צמחים הטכנולוגיה מתאימה?
צמחים שבסביבות הטבעיות שלהם חיים באזורים לחים, ביערות גשם, ליד נחלים. זה המון סוגים של צמחים, שרכים למשל, סחלבים, אזובים.
על מה הם צומחים בטבע?
על סלעים, עצים או צמחים אחרים. מעטם כן צומחים באדמה, אבל מה שחשוב אצל הצמחים האלה הוא בעצם סביבה לחה אבל לא רטובה. לדוגמה שרכים – חלקם צומחים באדמה, אבל הם גם יודעים לצמוח על משטחי סלע. אפילו בארץ יש נחלים שאפשר לראות מאחורי המפלים שבהם קיר סלע מלא בשרכים. באופן טבעי הם גם לא צריכים הרבה אור אז זה מתאים מאוד לתוך הבית. הסביבה הזאת שפיתחתי – האריחים והאובייקטים העומדים – ממש דומה לקיר של המפל ומתאימה לשימוש ביתי וגם ציבורי.
ומה הטכנולוגיה שלך מציעה בעצם?
היום במשתלות שותלים את הצמחים האלה בתוך אדמה וזה ממש לא אידיאלי. הרבה פעמים אנשים קונים למשל סחלב, שמגיע בעציץ והוא מת בתוך לא הרבה זמן. זה בגלל שבעציץ השורשים שלו יושבים במים, לפעמים אפילו כמה ימים, ובגלל זה הם נרקבים. התכנון של העציץ לא מתאים לסוג כזה של צמח.
במקום זה – הכלי השולחני שעיצבתי בפרויקט, מציע לקשור עליו סחלב ולמלא מים בפנים; הסחלב יקבל כל הזמן לחות מהכלי, אבל יהיה לו גם תמיד אוויר, זה די פשוט. היה לי חשוב לייצר בפרויקט הזה איזון בין כמה קל יהיה למשתמש לטפל בצרכים של הצמח ובין הטכנולוגיה של הכלי שמתאימה לצרכים של הצמח, ואני חושב שהצלחתי להגיע לזה.
דרך אגב, עוד דבר נחמד שקורה כשהשורשים נמצאים בצד החיצוני של הכלי זה שהם מתחילים ללכת עם הגיאומטריה המתמטית של הקרמיקה. יש לי צמח של "בת-שבע" שאני מגדל בבית ונמצא ליד אחד הכלים, לפני כמה ימים צילמתי משהו שמתחיל לקרות: הוא כנראה הרגיש את הלחות של הקרמיקה ושלח עמוד שורש שהתחיל להתפתח עליו ולעקוב אחרי הדוגמה המתמטית. מעניין מה יקרה עם זה.
אחד הדברים שהיו מאוד מעניינים בהגשה של הפרויקט זאת הגיאומטריה שייצרת כדי לתפוס את הזרעים והצמחים על הכלים, הפאטרן הייחודי שמכסה את כל האובייקטים. ספר קצת על זה
זה עוד פרויקט בתוך הפרויקט. הבנתי די מוקדם שאני צריך לייצר פני שטח מורכבים ושילבתי את זה עם הרצון שלי להתחיל ללמוד ולעבוד בעיצוב פרמטרי. התחלתי לעבוד על גראסהופר ובמשך תקופה מאוד ארוכה חקרתי, חיפשתי קודים ובניתי קודים (קוראים לזה 'סקריפט' בשפה של התוכנה). הקודים בעצם בנויים בצורה שדי דומה למעגלים חשמליים שמחברים, מנתקים ומשנים והם מעצבים את הצורה.
כשחשבת על הפאטרנים האלה, היה איזה מקור השראה? הצורות מגיעות ממשהו שאתה מכיר?
לא. מה שמעניין אותי בגישה של עיצוב פרמטרי ואחד הדברים שמשך אותי לשם מלכתחילה, זה שזה עובד הפוך.
בדרך כלל כשאנחנו באים לעצב צורה זה יוצא מהקופסה במוח שראתה את הצורה הזאת איפשהו מתישהו. כשאני משתמש בכלי פרמטרי, שבו אני לא לגמרי שולט בצורה אלא אני מחפש דרכו, זה כבר מאפשר לחצות את הדמיון ומשם לאט-לאט להגיע לאיזה עולם מוזר של אובייקטים שלא יכולת לדמיין לבד.
אז בעצם אתה נותן לתוכנה להחליט?
אני בונה את מערכת הצרכים של הפרויקט ונותן לתוכנה הוראות מה היא צריכה לעשות (ולא איך), אני לא יודע מה בדיוק היא תעשה ואני מכוון ומדייק תוך כדי העבודה. אני מתכנן תהליך והתוצאה (במקרה הזה הצורה) היא תוצר שלו.
מעניין…
כן, זה ממש משנה את כל תפיסת העיצוב שיש עכשיו, זה עובד הפוך לגמרי. לדעתי עולם העיצוב נמצא מאחורי עולם האדריכלות באופן משמעותי בתחום הזה. אני חושב שאחד המחסומים העיקריים שקיימים היום בעיצוב זאת התבנית. זאת אומרת – הקושי בייצור המוני של צורות כל כך מורכבות שהן די אופייניות לעיצוב הפרמטרי, זה משהו שעדיין אין לו פתרון. מדפסות התלת מימד שאולי היו יכולות להביא את הפתרון לזה עדיין לא משמשות לייצור המוני, למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות. אולי יום אחד כשהן יחליפו את התבניות התכנון הפרמטרי יתחזק גם בתחומים האלה.
דרך אגב – בפרויקט הזה השתמשתי בעיצוב פרמטרי למטרה מסוימת, פאטרן תלת מימדי שיתפוס את הזרעים, אבל אפשר להשתמש בזה גם כדי לחשב עומסים, שימוש חסכוני בחומר וכדומה, התוכנה כבר תייצר את הצורה לפי הבקשות. ההזדמנויות שהתחום הזה יפתח בעתיד הן מאוד גדולות ביחס לכלי התכנון שיש לנו היום.
אתה יכול להסביר קצת על הבחירות של הפאטרנים ועל התכנון שלהם?
הקוד בתוכנה הוא בעצם מתמטיקה של צורה, כלומר הוא בונה פאטרן מתמטי. יש בערך 17 סוגים של פטראנים מתמטיים, כשמכל אחד מהם אפשר להוציא אינסוף גרסאות. אני יכול למשל לצייר קו קטן בתוך אחד מהאלמנטים בפאטרן בתוכנה ואז לעשות על הקו הזה מניפולציות בתוך הקוד, שישנו כבר את כל הפאטרן השלם. בדרך הזאת אחרי שבניתי כבר פאטרן אחד, אני יכול לייצר לו אינסוף ורסיות שונות.
דוגמה טובה לזה יש באריח קיר שעשיתי בפרויקט, שם בעזרת הקווים של הפאטרן הצלחתי לעשות מניפולציה על משטח שטוח ולהפוך אותו לתלת מימדי. יש לו עכשיו חלק שבולט כמעט סנטימטר, כדי שיהיה אפשר לתפוס את הזרעים על המשטח כשהוא תלוי על הקיר. דבר נחמד שגיליתי בהמשך על הפאטרן הזה היה שהוא התחיל גם להחזיק מים. יום אחד קמתי בבוקר אחרי שמילאתי את הכלי בלילה וגיליתי שכל הפאטרן מלא בטיפות. זה כבר פותח את הרבה אפשרויות לשימושים אחרים.
כשאתה מחפש חומר לפרויקט – מה התכונות שלו? מה הערכים של החומר שאתה צריך?
קודם כל, הנחת היסוד הייתה שצריך להוליך מים דרך החומר אז קודם כל שהחומר יידע לעשות את זה טוב. בתחילת המחקר בדקתי כל מיני סוגים של חומרים וראיתי שהחומרים האורגניים התחילו להירקב במשך הזמן. למשל בכותנה נהיה עובש ואז פטריות ובסוף היא התפוררה והתחילה להיעלם. הלבד, שחלקו סינטטי וחלקו טבעי, עבד טוב אבל עדיין לא נתן פתרון מושלם. משם עברתי לחומרים יותר עמידים וגם יותר יציבים כמו סוגים שונים של חמר וחרסיות וגם בטון.
כשהגעתי לפרויקט הגמר כבר היו מסקנות לגבי החומרים המתאימים לפיתוח מתקדם של הטכנולוגיה. היה כאן שיקול יותר מתקדם מבחינתי, שחיבר את התכונות של החומרים (נקבוביות והיכולת לספוג מים) בשילוב עם חומר מוכר שהעולם שלנו בנוי ממנו וכך להציע עיצוב שמשתלב בקיים ולאו דווקא מציע משהו חדש בתכלית. בהתחלה עבדתי במקביל גם על טרה קוטה וגם על בטון.
במקרה של בטון זה אומר שהוא יהיה לצורך העניין בטון כמו שאנחנו מכירים אותו?
כן ולא, ניתן לתכנון את התכונות שלו לפי מה שצריך ממנו. לחלק מהטסטים שעשיתי קיבלתי השראה כאן בספרייה מדוגמא של בטון משולב עם קלקר, משם באה המחשבה לסדר את הבטון בצורה כזאת שהוא לא יהיה צפוף לגמרי.
לאן אתה רואה את זה מתפתח?
במסגרת הזמן שהייתה בפרויקט גמר לא יכולתי להביא לרמת ביצוע גבוהה את כל הרעיונות, אבל כן התפתחו במקביל לקרמיקה סקיצות של אריחי בטון שהגיעו לרמה טובה ועובדת. המחשבה לגביהם היא שיהיה אפשר ממש לבנות קיר בטון שידע להוליך מים; בשכבה החיצונית שלו ידע להחזיק זרעים וצמחים, ובשכבה הפנימית של הקיר ידע להיות אטום כדי שלא תיווצר רטיבות. יהיה אפשר לבנות ממש קיר שלם של בניין, בלי צורך בקונסטרוקציה נוספת, שידע רק דרך הבטון הראשוני (המבני) לגדל עליו צמחים.
זאת יכולה להיות פלטפורמה נהדרת לטבע להשתלב במרחב העירוני, או להוספה של 'ריאות ירוקות' בתוך המרחב הזה. היום אנחנו שופכים בטון על הכול וחונקים את האדמה לגמרי וכאן, באמצעים פשוטים וזולים יחסית, אפשר לתת מקום לטבע להשתלב. איזה נחמד זה יכול להיות שפתאום יש קיר של בניין שכל מיני צמחים נתפסים, צומחים עליו ומשתנים עם עונות השנה. בחלק הזה יש מקום לשיתופי פעולה עם אדריכלים, מהנדסים, קבלנים וכדומה כדי לפתח את הרעיון של הבטון למקום שיכול כבר לעבוד בשטח, אשמח להמשיך לכיוון הזה.
אז בוא נדבר על מה שראינו בהגשה וגם בתערוכת הבוגרים – כלי הקרמיקה:
הקרמיקה פעם אחרי פעם הביאה תוצאות מאוד מעניינות וגם עבדה טוב בצורה פשוטה. לא היה צריך להתאמץ בשבילה ולא יקר לייצר אותה, זה נראה לי נכון מבחינה עיצובית וגם מבחינת מחשבה על ייצור עתידי, לכן התמקדתי בה לאובייקטים הסופיים של הפרויקט.
באילו סוגים של קרמיקה השתמשת?
בפרויקט הסופי השתמשתי בטרה-קוטה אבל עשיתי במהלך הדרך הרבה בדיקות על החומר; סוגים שונים של חמר, תוספים שונים וכולי. המטרה הייתה להגיע לתוצאות טובות ומדויקות, גם לאורך זמן ולכן נבחרה הטרה-קוטה לבסוף.
ועבדת ביציקות?
עבדתי עם תבניות שגם אותן לא תיכננתי בדרך הסטנדרטית.
ספר לנו…
בתבניות קרמיקה בדרך כלל לוקחים מודל מוכן ועליו יוצקים גבס בשלבים, אח"כ משחררים את המודל ובסוף יש תבנית גבס חלולה, שעשויה לרוב ממספר חלקים שננעלים יחד. הגיאומטריות שאני ייצרתי מורכבות מידי בשביל שיהיה אפשר לעשות את זה במדויק בצורה הזאת. אז הפכתי את התהליך – די דומה לייצור של תבנית אלומיניום לפלסטיקה – וכרסמתי בגבס את התבנית עצמה. זה היה אתגר לא קטן להבין איך לעשות את זה בגלל שהחלקים צריכים לדעת להינעל אחד על השני מכמה כיוונים וה-CNC יודעת לכרסם רק מכיוון אחד. זאת אומרת שהייתי צריך לתכנן איך מכיוון אחד לייצר תבנית שתדע להיסגר מכמה כיוונים. אז בנוסף לבדיקות של החומרים זה גם תהליך פיתוח של תבנית שתהיה קצת יותר מתוחכמת מתבנית רגילה.
ואלה תבניות שתוכל להמשיך להשתמש בהן, נכון?
כן, חופשי. זה חלק מהיופי בעבודה עם קרמיקה.
היה לך קשר עם אנשי מקצוע מתחומים אחרים, פרויקטים אחרים שמתעסקים בתחומים דומים?
עבדתי קצת עם מגדלים של צמחים וגם חקרתי פרויקטים דומים שהיו בעולם. אבל את רוב המחקר עשיתי בעצמי כי יש כאן חיבור של הרבה תחומים שעד היום לא עבדו יחד. היה פרויקט אחד שכן התחברתי אליו, שהתחיל בקיקסטארטר לפני כמה שנים עם Glowing Plants, שהציע את האפשרות של לייצר צמח זוהר בעזרת דנ"א של גחליליות. הפרויקט הזה לא יצא לפועל, אבל אותם אנשים המשיכו לקיקסטארטר של אזוב שמפיץ ריח של פצ'ולי, כתחליף למטהרי אוויר סינתטיים (Orbella Fragrant Moss). חשבתי שיכול להיות מעניין להתחבר איתם ולגדל את האזוב הזה בעזרת הטכנולוגיה שפיתחתי בפרויקט. פניתי אליהם, אבל זה עדיין לא התקדם.
זה כיוון מרתק.
בהחלט. רוצה שנדבר על עוד משהו נחמד?
כן…
אז התחלנו לדבר על ביולוגיה סינטטית ועל הנדסה של טחב. אני חושב שבני אדם לא משתמשים בטבע, או בחוכמה של הטבע, מספיק נכון ואני חושב שאם נשתמש בו בשיתוף עם עיצוב אז יצאו דברים שידעו לפתור לנו בעיות בצורה הרבה יותר מתוחכמת מהפתרונות הסינטטיים שאנחנו מציעים.
במסגרת הפרויקט הזה התחלתי לפתח לעצמי איזושהי מחשבה על איך אני יכול להשתמש בטבע כמו חומר גלם. זאת אומרת, אני בא עכשיו לעצב מוצר וזה אומר שהוא צריך להיות קל משקל, חזק וכולי, או אפילו כשאני צריך לתכנן מטהר אוויר – אז אני יכול לבדוק בכל קטלוג הטבע איזה צמח, חומר, פונקציה יודע לעשות את הדברים האלה וללמוד ממנו. הוא ידע לעשות את זה בהמון דרכים חוץ מטיהור אויר סינתטי או מכאני כמו שאנחנו מכירים אותו היום.
בתור גישה של מחשבה אני חושב שלכולנו יכול להיות יותר נכון להשתמש בעולם יותר, לראות, לפתוח את הראש ולראות איזה עוד דרכים יש לפתור בעיות, והרבה פעמים הפתרון הזה יכול להיות יותר חכם, מדויק ושימושי. בהקשר הזה, למי שמתעניין – יש אתר טוב שנקרא Ask Nature ששם ממש אפשר לכתוב פונקציה והוא יראה לך מה בטבע ידע לענות על הפונקציה שלך.
הדברים שאתה מדבר עליהם בפרויקט הזה מתחברים לכל מיני זרמים מחקריים ומעשיים שכבר קורים בעולם בתחומים אחרים, גם בעיצוב זה קורה, אבל בארץ זה באמת קצת פחות מפותח. מדובר על חיבור בין מחשבה עיצובית, שהיא שאלה של שימוש, פונקציה והתנהגות, לבין סוגים שונים של מדעים – מתמטיקה, ביולוגיה, כימיה, הנדסה ועוד. בהקשר הזה ומתוך העבודה שלנו בספרייה, אני חושבת שיהיה לך מעניין להכיר את ארגון הביומימיקרי הישראלי.
איך אתה רואה את החיבור של הצמחים לכלים או לאריחים? איך זה יעבוד?
זה יכול לבוא מהמון כיוונים. אם אני היצרן – אני יכול לתכנן ללקוח שלי כבר את כל החבילה, כי אני יודע איזה צמח מתאים לו לתוך הבית, יהיה קל לגדל וגם מתאים לטכנולוגיה, אז אני יכול כבר לשים את הזרעים בדופן של הקרמיקה והלקוח מקבל קיט מוכן והוא רק צריך למלא מים וליהנות. אם זה בטון בסביבה עירונית זה יכול להיות בחירה של האדריכל למשל, אבל זה יכול להיות גם תהליך טבעי, איזה זרע או נבג שמצא את עצמו שם והוא מתחיל לגדול. ולמי שאוהב – אפשר כמובן לקנות צמחים או זרעים ולחבר לאובייקטים, או אפילו לאסוף צמחים או זרעים שרואים ברחוב.
אז יש בפרויקט הזה כמה וכמה פיתוחים מעניינים, איך אתה מסתכל המשך הדרך?
יש כמה כיוונים, חלק מהם אני מפתח לבד ולחלקם אני עובד על שיתופי פעולה עם יזמים, אדריכלים, מפעלים וכדומה.
האריחים כבר ממש קרובים למוצר סופי ונראה לי שאחרי תהליך פיתוח קצר יחסית הם יוכלו להיות אלטרנטיבה מצוינת לקירות החיים שיש היום, גם מבחינה אסתטית וגם מבחינה כלכלית. הכלים העומדים יכולים להתאים ללקוחות פרטיים או למעצבי פנים ואדריכלים שרוצים להביא חוויה חדשה לחללי פנים, ויש כאמור את הפיתוח של הבטון שאני ממשיך לעבוד עליו. אז כל אחד מהדברים האלה יכול לפנות לעבודה עם אנשים שונים ולהגיע לתחומים שונים.
זה מוביל גם לשאלה הבאה: יש כבר קשרים מקצועיים?
כן, יש כמה. אבל כל מי שזה נראה לו מעניין ויש לו ראש יזמי טוב או שיכול לגרום למשהו לקרות אז אני אשמח לשמוע.
מעולה. מעניין מאד.
תודה רבה.
ושאלה אחרונה – איפה האובייקטים חיים עכשיו?
עכשיו הם בתערוכה במכון (HIT), חלקם עם צמחים ותיקים וחלקם הנבטתי מחדש לקראת התערוכה. יש עליהם שרכים ויש עוד כמה צמחים ששמתי שחלקם אפילו מתאימים למאכל.
עוד בנושא
