בחודשים האחרונים עקב התפרצות מגיפת הקורונה, אנו עדים למחקרים ופרסומים רבים העוסקים ביכולת ההישארות של נגיף הקורונה על סוגי חומרים שונים. למרות שאין עדיין מסקנות חד-משמעיות בנושא, נראה כי ניתן למצוא קשר בין זמן ההישארות של הנגיף על חומר מסוים לבין תכונות החומר; להרכב הכימי, למבנה ואופי פני השטח, ליכולת הספיגה, לגמישות ועוד. בעקבות הפרסומים, חומרים שונים התחילו לקבל "דירוגים בריאותיים" לא רשמיים והתעורר שיח אודות חומרים "בריאים" או "לא בריאים". גם בימי שגרה יש שאלות ומשמעויות מגוונות בנושא הבריאות בחומרים, לכן יש מקום לעשות קצת סדר בדברים, לשתף מהידע של הספרייה ואולי גם לעורר מחשבות יצירתיות לעתיד .
קיימים אספקטים שונים הקשורים בערכים הבריאותיים של חומר, החל בשאלת קיומם של רכיבים רעילים, נדיפים או מזהמים בהרכב החומר, דרך חומרים הנדרשים לעמוד בפרמטרים בריאותיים ספציפיים, וכלה בחומרים בעלי תכונות אקטיביות, דוגמת חומרים אנטי-מיקרוביאליים המנטרלים מיקרואורגניזמים (חיידקים, נגיפים, פטריות ועוד). למרות שהחומרים האחרונים שהזכרתי נמצאים בשימוש כבר שנים רבות, מגפת הקורונה והצורך הדחוף במציאת פתרונות למיגון וצמצום החשיפה לנגיף, עוררו תשומת לב כלל-עולמית ורחבה בחומרים אלה, לכן ארחיב עליהם מעט.
תחילה, חשוב להבחין בין המונחים "אנטי-מיקרוביאלי" אשר מתאר פעילות נגד מיקרובים באופן כללי, "אנטי-בקטריאלי" המתאר פעילות נגד בקטריות (חיידקים) ו"אנטי-ויראלי" המתאר פעילות נגד נגיפים (וירוסים). כלומר, לא כל חומר המכיל את המילה "אנטי" בשמו אכן פעיל נגד נגיפים דוגמת COVID-19, וחשוב לדעת כי גם לא כל חומר אנטי-ויראלי בהכרח ישפיע על כל סוג של נגיף (וירוס). כיום קיימים כבר פרסומים ראשוניים של חומרים וטכנולוגיות אשר נמצאו אפקטיביים ב-99.9% לניטרול הנגיף הגורם למחלת הקורונה, אך חשוב להבין כי יש צורך בניסויים ובדיקות מקיפות אשר מבוצעות בתנאים שונים לפני מעבר ליישום מלא.
מעניין לדעת כי לתחום החומרים האנטי-מיקרוביאליים יש יישומים נוספים וכבר לפני מגיפת הקורונה היו קיימים בשוק מגוון חומרים אנטי-מיקרוביאליים אשר שימשו במגוון תחומים דוגמת רפואה, מזון, קוסמטיקה, מיקרואלקטרוניקה ועוד. במקרים רבים פעילות החומרים האנטי-מיקרוביאליים מבוססת על אחת משלושת המתכות האנטי-בקטריאליות המובילות: כסף, נחושת ואבץ, אשר מסוגלות לנטרל מיקרובים בעת מגע בשל המבנה האטומי שלהן. ניתן להכיר מספר חומרים מסוג זה דרך האוסף שלנו, ביניהם תוסף מבוסס יוני כסף המיועד לתעשיית הטקסטיל וכן לוחות פולימריים אנטי-בקטריאליים המיועדים לחיפוי חללים סטריליים. התקופה האחרונה הובילה לדיון מחודש בתחום, לבדיקת יכולות של החומרים הקיימים וגם לחשיפה של מגוון פיתוחים פורצי דרך דוגמת תוסף אנטי-מיקרוביאלי לפלסטיק שפותח בהשראת מנגנוני ההגנה של העור האנושי.
לצד החשיבה על ערכים בריאותיים של חומרים במקרי-חירום, מעניין גם לחשוב על האספקטים הבריאותיים שלהם בתקופות של שגרה ועבור מגוון רחב יותר של יישומים. שימושים ופתרונות חדשים המקבלים תשומת לב בתקופה זו, יכולים לעורר מחשבה על דרכים עתידיות ליישמם בתחומים נוספים. כך ניתן לדוגמה לדמיין סביבה ציבורית-עתידית נקייה והגיינית יותר על-ידי הטמעת רכיבים אנטי-מיקרוביאליים בתכנון האדריכלי, או להעלות את רמת הבטיחות של מוצרים וכלים המשמשים בסביבות בעלות פוטנציאל לזיהום שאינן רפואיות, דוגמת תעשיית המזון והקוסמטיקה.
יש לזכור שהערך הבריאותי של חומרים יכול להתבטא גם באופן נוסף. חשיפה של חומרים לתנאים פיסיים וסביבתיים משתנים, דוגמת שינויי טמפרטורה, לחות, שריטות ועוד, וכן קרבה ואינטראקציה של חומרים עם גוף האדם או עם גוף בעלי-חיים, עלולים לשנות את תכונותיהם. כך מפגש של חומר מסוים עם רוק או זיעה למשל, עלול לייצר תגובה כימית-אלרגית, ואילו מפגש של חומר עם אדמה ועם מזג אוויר משתנה, עלול לגרום לפירוק ופיזור של רכיבים מזהמים העלולים לחדור למזון ולמי השתייה. על כן, כמו בכל תהליך עיצובי, חשוב לזכור בעת בחירת החומר, כי לעיתים משתמש הקצה יעשה במוצר או בחומר שימוש שונה מהמיועד, במתכוון או שלא במתכוון.
עם כל כך הרבה שאלות ושיקולים קשה למעצבים להחליט מהי הבחירה הנכונה, אך קיימים כלים רבים אשר יכולים לעזור. אחד הכלים העיקריים הוא למידה של סביבת השימוש העתידית של החומר וזיהוי ההשפעות הפוטנציאליות שיהיו לה עליו. מומלץ לחקור ולאסוף מידע על שימושים והתנהגות של חומרים בתחומים משיקים וכמובן להיעזר בתקנים ולבדוק את ההתאמה לצרכים. כדאי לשאול שאלות ומומלץ להיעזר בספריות חומרים האוצרות ומשתפות ידע רחב בתחום החומרים, כמו הספרייה שלנו אשר מאפשרת גישה חופשית לאוסף החומרים המגוון דרך האתר (כולל פרטי קשר של ספקים) וכמו מעבדת החומרים הבריאים של Parsons המתמחה בתחום זה.
עוד בנושא
